הלכה ליום שלישי י"ג תמוז תשפ"ב 12 ביולי 2022

אכילת מאכלי בשר, אחרי אכילת מאכלי חלב

בהלכות הקודמות דיברנו בדין אכילת מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר. שיש להמתין שש שעות בין האכילות. ועתה נדבר במקרה ההפוך, לגבי אכילת מאכלי בשר, לאחר אכילת מאכלי חלב.

דברי הגמרא - היתר אכילת בשר אחרי גבינה
במסכת חולין (דף קה.) אמרו: "אכל גבינה, מותר לאכול בשר". כלומר, אין צורך להמתין כלל לאחר אכילת מאכלי חלב. משום שהטעמים שהבאנו בהלכות הקודמות, לגבי איסור אכילת גבינה אחרי בשר, אינם שייכים כשבא לאכול בשר אחרי גבינה. (כי גבינה אינה נשארת בין השיניים, וגם אינה מותירה אחריה טעם שנמשך זמן רב). וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, שהם שלושת עמודי ההוראה שעליהם נשענים כל בית ישראל, וכן פסקו שאר הפוסקים. וכן הובא להלכה בשלחן ערוך בשני מקומות. (בחלק אורח חיים סימן קעג, ובחלק יורה דעה סימן פט).

ומשמעות דברי הגמרא, שמותר לאכול מאכלי בשר לאחר מאכלי חלב, בלי להמתין כלל.

דברי הזהר הקדוש והמקובלים
אולם מרן הבית יוסף, הביא שיש מחמירים שלא לאכול בשר אחרי גבינה באותה סעודה, מפני שבספר הזוהר הקדוש (פרשת משפטים) נאמרו דברים קשים ביותר על האוכל חלב ובשר בשעה אחת או בסעודה אחת. וכן כתבו כמה מרבותינו האחרונים, שראוי להחמיר בזה. ובספר כף החיים, כתב שצריך על כל פנים להמתין שיברך ברכה אחרונה על הגבינה שאכל, או שיברך ברכת המזון אם אכל גבינה בתוך סעודה עם פת. וכתב שראוי להחמיר כן לכל אדם. ומנהג רבינו האר"י היה, שלא לאכול בשר וגבינה כלל ועיקר ביום אחד. (כן כתב בשער המצות פר' משפטים).

מנהג הספרדים ומנהג האשכנזים בזה, ודין "גבינה קשה"
ומכל מקום מנהג רוב הספרדים בארץ ישראל להקל באכילת בשר אחרי גבינה, ואפילו בסעודה אחת. וכן העיד הגאון רבי אליהו מני ז"ל, אב בית הדין בחברון לפני למעלה ממאה שנים. ולא חששו בזה לדברי הזהר הקדוש, הואיל ובתלמוד שלנו, הוא התלמוד הבבלי, משמע שחולק על דברי הזהר בזה, ואנו פוסקים בדרך כלל כדברי התלמוד במקום שהזוהר חולק עליו.

אמנם יש מהאשכנזים שמחמירים שלא לאכול בשר אחרי גבינה, אם היא גבינה קשה, כגון אותם הגבינות המושהות ששה חודשים, והן יבשות מאד, וכמו הגבינה הנקראת בזמנינו "פרמאזן", שהיא קשה מאד, וטעמה חד. ולכן החמירו בה כדין אכילת חלב אחרי בשר, שיש להמתין שש שעות בין האכילות. אבל הספרדים נהגו להקל בזה מעיקר הדין. אף שיש מחמירים להמתין שעה אחת, או שש שעות.

מים אמצעיים
ומכל מקום אין להקל בזה, אלא בתנאי, שיעיין היטב בידיו, לראות שהן נקיות, ולא נשאר עליהן שום רושם של גבינה. ואם היה הדבר בלילה, והמקום אינו מואר היטב, צריך לרחוץ ידיו לפני שיבא לאכול בשר. ורחיצה זו היא מן הדין ממש, ונקראת "מים אמצעיים". (שלחן ערוך יו"ד סימן פט). והאשכנזים נוהגים תמיד לרחוץ ידיהם בין אכילת חלב לבשר. (תורת חטאת כלל עו).

קינוח והדחה
מלבד שטיפת הידיים, צריך שיעשה "קינוח והדחה" בין האכילות. כלומר, שיקנח וידיח את פיו לפני שיאכל בשר.

והדחת הפה, פירושה - שישטוף את פיו במים או במשקה אחר, על ידי שתיית המשקה. וקינוח הפה, פירושו - שיאכל פת או עוגה, או שיאכל פירות, ועל ידי כן יתנקה פיו. (אבל אין לקנח את הפה באכילת ירקות או קמח או תמרים. ש"ע יו"ד שם).

ולסיכום: מן הדין מותר לאכול מאכלי בשר מיד לאחר אכילת מאכלי חלב. אך יש לרחוץ את ידיו שתהיינה נקיות. ויש לשתות מעט משקה, ולאכול מעט פת, כדי לנקות את פיו משיירי מאכלי החלב.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לאדם שאכל בשר ובתוך השש שעות אכל בשוגג מאכל חלב בשיעור שהתחייב בברכה אחרונה, האם מברך ברכה אחרונה? י"ז טבת תשע"ט / 25 בדצמבר 2018

מברך ברכה אחרונה.

מה הדין של ספרדי שנהג עד היום להמתין שעתיים בין אכילת חלב לאכילת בשר? האם צריך לבטל מנהגו. ואם כן האם צריך התרת נדרים? ו' שבט תשע"ח / 22 בינואר 2018

אם עשה כן מפני חומרא, עליו לעשות התרת נדרים. ועליו להתייעץ עם תלמיד חכם בקי, מכיון שמדובר בנדר של מצוה שיש בעיה להתירו.

ואם עשה כן מפני שחשב שכך הדין, רשאי לבטל מנהגו בלי התרה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה