הלכה ליום שלישי כ"ז שבט תשפ"ד 6 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אמי

שולמית שולה בת בייה' ז"ל למשפחת דידי

שהיום תשעה חודשים לפטירתה. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ישיבה על גבי דברי מאכל

שאלה: האם נכון הדבר, שאסור לשבת על גבי ארגז של שתיה, או של דברי מאכל?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף נ:), מבואר, שאסור לנהוג מנהג בזיון באוכלין (במאכלים). ולכן לדוגמא, אסור לקחת פיסת עוגה, ולנגב בעזרתה משקה שנשפך על הרצפה. שהרי זה מנהג בזיון בעוגה, ובפרט שעל ידי ניגוב המשקה, העוגה תבא לידי השחתה,ולא תהיה ראויה יותר למאכל.

טעם איסור בזיון אוכלין
וטעם האיסור לנהוג מנהג בזיון באוכלין, הוא מאחר והמזון הינו חלק חשוב מן השפע שמשפיע לנו ה' יתברך. והנוהג בו מנהג בזיון, מבעט בטובה שנתן לו ה' יתברך. ויש עוד טעמים בדין זה.

וכל הדינים הללו, השייכים לאיסור "בזיון אוכלין", נתבארו בפירוש בגמרא במסכת ברכות, ובשלחן ערוך (אורח חיים סימן קעא).

ישיבה על גבי אוכלים ומשקין
ועתה לנדון השאלה, האם אסור לשבת על ארגזי שתיה וכדומה? הנה נוכל להשיב על שאלה זו, על פי מה שאמרו במסכת סופרים, וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סעיף ב), בזו הלשון: "לא ישב אדם על קופה מלאה תאנים וגרוגרות, אבל יושב הוא על עיגול של דבילה או על קופה מלאה קטנית".

וביאור הדברים, שאסור לשבת על גבי מאכלים, שנגרם להם הפסד מחמת הישיבה עליהם. כגון ישיבה על שק מלא תאנים, שהתאנים ממהרות להתמעך, ולכן אסור לשבת עליהן, כדי שלא יפסדו, והיושב עליהן עושה איסור משום "בזיון אוכלין".

אבל לשבת על גבי ארגז של תאנים, שהוא קשיח, מותר. משום שלא נגרם לתאנים כל נזק בישיבה מעליהן.  וכן מותר לשבת על גבי שק של קטניות יבשות, מאחר וגם להן לא נגרם כל נזק.

ולפי האמור, נראה שמותר לשבת על גבי ארגזים של שתיה. מאחר ולא נגרם להם כל נזק בישיבה מעליהם. אבל לשבת על גבי מאכלים העלולים להנזק, כגון עוגות, עוגיות וכדומה, אסור בהחלט, משום בזיון אוכלין.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה