חמשה עינויים
תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובהלכות אבילות וכיוצא בזה. וכן מותר ללמוד בספרי מוסר המעוררים את האדם לשוב בתשובה ולהטיב את מעשיו.
ואין אוכלים בערב תשעה באב, אלא עד סמוך לשקיעת החמה. ומשקיעת החמה חלה חובת חמישה עינוים אלו שהזכרנו.
להושיט אצבעו במים
אסור לרחוץ במים בתשעה באב, בין במים חמים בין במים צוננים, בין כל גופו בין מקצת גופו, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. לפיכך, ביום תשעה באב בבוקר, יטול ידיו עד קשרי אצבעותיו בלבד (דהיינו שישים מים רק עד מקום חיבור האצבעות לכף היד), ונוטל שלוש פעמים לסירוגין כדרך שנוטלים כל השנה, ויברך על נטילת ידים. וכן ינהג כשיוצא מבית הכסא, שיטול ידיו רק עד קשרי אצבעותיו.
רחיצת פנים וצחצוח שינים
לא ירחץ פניו בתשעה באב בבוקר, אלא לאחר שינגב ידיו, כשהן עוד לחות, יעבירם על גבי עיניו, ואם יש לו לפלוף ליד עיניו, או לכלוך אחר, מותר לרחוץ המקום המלוכלך. ומי שהוא מקפיד על נקיותו, ואין דעתו מיושבת עליו כשאינו רוחץ את פניו בבוקר, מותר לו לרחוץ את פניו בבוקר תשעה באב.
כלה, כל שלושים יום מיום חתונתה, מותרת לרחוץ את פניה במים, כדי שלא תתגנה על בעלה.
בהלכות שבעה עשר בתמוז הזכרנו, שמי שהדבר קשה לו מאד להמנע מצחצוח שיניים ביום התענית בבוקר, רשאי להקל לצחצח את שיניו, באופן שיזהר לבל יבלע שום טיפת מים, וכן יזהר שלא יכניס לפיו שיעור רביעית מים (שמונים ואחת מ"ל מים) בבת אחת. אולם בתשעה באב אין להקל בזה, אלא אם כן יש לו צער גדול בלי זה, או שסובל מריח רע מפיו, שאז יכול להקל בזה בתנאי נוסף, שיזהר מאד להוריד את פיו למטה, כדי שלא יבואו המים לגרונו. (וביום הכפורים אין להקל בדבר).
בישול וקניות
אסור לעשות מלאכה ביום תשעה באב. (ובליל תשעה באב מותר), אך מותר לקנות דברי מאכל וכדומה ביום תשעה באב, וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן י אות ע), "מנהג עירינו מימי עולם, שאסור למכור בשר ופירות וירקות, ולא לקנות אפילו מהגויים, כי אם אחרי שהקהל הקדוש עץ החיים יוצאים מבית הכנסת". וכן הביא מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה (עמוד שכב).
ומותר להכין צרכי הסעודה בתשעה באב אחרי חצות היום. (כעת בארץ ישראל בערך מהשעה עשרה לאחת בצהרים). ואם השעה דחוקה ביותר, מותר לבשל צרכי שבת בתשעה באב אחר חצות היום.
השנה (תשפ"ד), זמן צאת התענית על פי דעת מרן זצ"ל (שיעור שלושת רבעי מיל אחר השקיעה), בחיפה, הוא בשעה: 19:46, ובירושלים בשעה: 19:45. בכל שאר ערי הארץ, הזמן אינו מאוחר מזמן העיר חיפה.
