הלכה ליום ראשון י"ח חשון תשפ"ו 9 בנובמבר 2025

הדחת כלים בשבת, במקום שיש כלים אחרים

שאלה: האם מותר לשטוף כלים לצורך השבת, גם כאשר יש ברשותינו כלים אחרים שניתן להשתמש בהם לכל סעודה וסעודה?

תשובה: אמנם בזמנינו, בדרך כלל רוב בני האדם יש ברשותם די כלים לצורך שתי סעודות או יותר . ומכאן השאלה, האם גם באופן כזה, מותר לשטוף את הכלים שהתלכלכו בליל שבת, לצורך סעודת הבוקר, או שמא אין להקל בדבר, הואיל ויש באפשרותו להוציא כלים אחרים נקיים מן הארון.

והנה נחלקו בזה גדולי הפוסקים. כי בספר אהל מועד (דף לה.) משמע, שאם יש לו כלים אחרים, לא יוכל להדיח את הכלים המלוכלכים, שהרי אין בהם צורך לשבת. ולעומת זאת במנהגי מהר"ש (סוף סי' שצד) כתב, שמותר להדיח בשבת אפילו עשרים קערות, אף על פי שאין לו צורך אלא באחת מהן.

ולענין הלכה, המיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, וכן נוהגים רוב העולם, שמדיחים את הכלים המלוכלכים, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים, מפני שכוונתם להשתמש בכלים הנשטפים כעת, ואינם חפצים בכלים חדשים מהארון. וכן העידו על המנהג בזה, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' לט) והגאון משנה הלכות (ח"ג סי' מא).

ועל כל פנים באופן שיש צורך ממשי באחד הכלים, ויחד איתו שוטף את שאר הכלים, יש מקום להקל בזה יותר בריוח. שיש אומרים שאף לשיטת האהל מועד, כל שכבר הותר לו להדיח חלק מהכלים, הותר לו להדיח אף את האחרים לצורך השבת.

ולסיכום: המיקלים לשטוף את כלי הסעודה בשבת, לצורך סעודה אחרת, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים נקיים, יש להם על מה שיסמכו. וכן המנהג.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם "לענין הלכה, המיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, וכן נוהגים רוב העולם, שמדיחים את הכלים המלוכלכים, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים, מפני שכוונתם להשתמש בכלים הנשטפים כעת, ואינם חפצים בכלים חדשים מהארון. וכן העידו על המנהג בזה, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' לט) והגאון משנה הלכות (ח"ג סי' מא)."
אולם בכך מתעלם כבודו מפסק מפורש של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו 'לוית חן', שם הוא כותב שאין להקל בזה, וכאשר יש לו כלים נוספים - אין הוא רשאי לשטוף את הכלים המלוכלים, עי"ש.

ולפלא שכבודו שולח מייל שכותרתו 'מפסקי מרן הרב עובדיה זצ"ל', אך אינו מזכיר כלל את דעתו בתוך ההלכה.  ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

תודה על ההערה.

כל ההלכות בהלכה יומית, הן על פי פסקי מרן זצ"ל.

נכון הוא שכן כתב מרן זצ"ל בספרו לוית חן, אולם אין זה סותר את דברינו, שבמקום שהדבר מפריע מאד, יש להקל. וכן באופן שהזכיר כבודו בשאלה, שיש לו כלים אחרים, אבל רוצה לאכול דוקא מכלים אלו ולכן שוטף אותם, יש להקל, כמו שפסק מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה שבת חלק שישי עמוד קג והלאה. עיין שם. ושם הביא את דברי השבט הלוי והמשנה הלכות כמו שכתבנו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה