הלכה ליום ראשון כ"ו אב תשפ"ג 13 באוגוסט 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מצליח בן אמילי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אריאל שמעוני

הולכי דרכים

בהלכות קודמות ביארנו, כי ארבעה חייבים בברכת הגומל (שיש לברכה בפני עשרה), ואחד מאלו, הם הולכי מדברות כשיגיעו למקום מושב בני אדם. וכעת נבוא לבאר דין זה.

בתלמוד ירושלמי במסכת ברכות (פ"ד ה"ד) אמרו, "כל הדרכים בחזקת סכנה". כלומר שבכל דרך שאדם הולך מעיר לעיר יש שם סכנה. ומכאן לכאורה עלינו ללמוד, כי לא תקנו ברכת הגומל דוקא להולכי מדברות ממש, ששם הסכנה שכיחה ומצויה ביותר מפני ליסטים וחיות רעות וכדומה, אלא בכל דרך שאדם הולך מעיר לעיר (כי בודאי אין הכוונה שבכל הליכה קצרה יש סכנה), כאשר יגיע למקום מושב בני אדם, עליו לברך ברכת הגומל.

הולכי מדברות או הולכי דרכים?
כתב רבינו הרא"ש בחדושיו בפרק הרואה (סי' ג), שבאשכנז וצרפת נוהגים שאין מברכים ברכת הגומל כשהולכים מעיר לעיר, מפני שלא חייבו רבותינו לברך, אלא בהולכי מדברות דשכיחי בהו (שמצויים בהם) חיות רעות וליסטים. ומה שכתוב בירושלמי "כל הדרכים בחזקת סכנה", לא אמרו כן אלא לענין תפילת הדרך, שבכל הדרכים צריך אדם לבקש על עצמו, אבל ברכת הגומל לא. וכן כתבו התוספות.

אבל רבינו הרמב"ן בספרו תורת האדם (שער המיחוש ענין הרפואה) כתב, שעל כל דרך שהולכים, צריכים להודות, דגרסינן בירושלמי (שהרי למדנו בירושלמי), כל הדרכים בחזקת סכנה. וכתב על זה רבינו הטור, "וכן נוהגים בספרד".

ומרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, אחרי שהביא את מנהג אשכנז ומנהג ספרד בזה, כתב, ומיהו (אבל) בפחות מפרסה (כלומר דרך שהיא קצרה משיעור מהלך של שבעים ושתים דקות) אינו מברך, אלא אם כן הוא מקום שמוחזק בסכנה, (כגון שנכנס בטעות למקום מושב מחבלים וכיוצא בזה), שאז גם על פחות מפרסה הוא מברך.

ועל כן לענין הלכה, מנהג הספרדים ובני עדות המזרח לברך ברכת הגומל אחרי נסיעה מעיר לעיר, כאשר בין הערים יש מרחק של שבעים ושתים דקות נסיעה מחוץ לעיר. אולם מנהג האשכנזים שאין לברך ברכת הגומל בנסיעה כזו, אלא בהליכה במדבר דוקא.

הולכי דרכים בזמן הזה
ולמנהג הספרדים נראה, שאף על פי שבזמנינו אין הסכנה מצויה כל כך בדרך, שכן לא מצויים בינינו לסטים וחיות רעות, מכל מקום הואיל וכך היא תקנת רבותינו, שיש לברך ברכת הגומל אחר הליכה שכזו, אף אם נאמר שבטל הטעם, לא בטלה התקנה, כמו שכתבנו כבר בשם האחרונים בהלכה הקודמת.

והוסיף על כך הגאון רבי משה פיינשטיין, שהטעם למנהג בני ספרד לברך גם כשנוסעים מעיר לעיר אף שאין מצויים שם חיות רעות ולסטים, הוא מפני שגם זה הוא מחסד ה' יתברך, שנותן דעת בלב החיות והלסטים שלא יעזו לבא בשעה שנוסעים שם. ועל כן יש לברך גם בזמנינו על נסיעה כזו מעיר לעיר. ובפרט שגם בזמנינו יש על כל פנים סכנה של תאונות דרכים וכדומה.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים הנוגעים להלכה זו.

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שעובד שליח וכל היום בדרכים (בתוח העיר) ועובד 8 שעות ויותר ויוצא לו לנסוע יותר 72 דקות כל יום
צריך לברך פעם בשבוע הגומל ? כ"ט שבט תשפ"ג / 20 בפברואר 2023

אם לא יוצא מחוץ לעיר, אינו מברך הגומל, אפילו אם הוא נוסע כל היום כולו. תבורך,

שלום וברכה. איך מחשבים את הזמן של ה72 דקות? האם זה תלוי בזמן הנסיעה בפועל או דווקא במרחק? כי ייתכן שנסיעה שבדר"כ לוקחת כשעה בלי פקקים תקח בימים מסוימים ובשעות מסוימות שעה וחצי בגלל עומסים בכביש. האם במקרה כזה עלי לברך או לא? מדובר על נסיעה לכיוון אחד (אני חוזר רק אחרי כמה ימים) ב' אלול תש"פ / 22 באוגוסט 2020

מתייחסים לזמן הנסיעה בפועל. שאם יש עומס תנועה, הזמן נלקח בחשבון ויברך הגומל. ואם נוסע מאד מהר, גם כן מחשבים רק שבעים ושתים דקות, הן לענין פטור מהברכה והן לענין החיוב.   

שלום רב, רציתי לשאול האם מותר להוסיף בקשות אישיות ב-"הרחמן" בברכת המזון, כגון "הרחמן הוא ירפא את פלוני" וכו'. א' אלול תש"פ / 21 באוגוסט 2020

מותר בהחלט. שבת שלום,

רציתי לשאול בבקשה
אם אני נוסע כל יום מבית שמש לירושלים וכן לערים נוספות האם אני גם צריך לברך הגומל כי הרי בסופו של דבר במצטבר במהלך שבוע אחד אני נוסע לפחות בין 40 ל-60 שעות ואפילו יותר על הכביש.
תודה רבה ויום נעים ל' אב תש"פ / 20 באוגוסט 2020

מירושלים לבית שמש אין לברך הגומל, משום שאין שבעים ושתים דקות בין הערים גם אם נצרף את ההלוך והחזור יחדיו. אבל אם נוסע לערים כמו תל אביב, יצטרך לברך בכל שבת. תבורך,

מאחר ובימינו מחמת שיכלול מערכות התחבורה הנסיעות מעיר לעיר תכופות ומידי יום ביומו ובגין כך רבים נמנעים מלברך הגומל ונוהגים כמנהג האשכנזים בזה, האם יש להעדיף שהאחד יברך ויוציא את כל הרוצה לצאת י"ח, ואף יהיה בכך "ברוב עם"?
והאם ראוי להנהיג שהמברך יכוון בסתמא להוציא את כל החפץ י"ח אף מבלי להכריז על כך? כ"ז אב תשע"ו / 31 באוגוסט 2016

אין להעדיף שאחד יברך ויוציא את האחרים ידי חובה (מן הטעם שברוב עם הדרת מלך). שהרי כמו שכתבנו, דעת המאירי שאי אפשר להוציא אחרים ידי חובה בברכת הגומל. אבל נכון מאד להנהיג ולהכריז בבית הכנסת שאחד מוציא את האחרים ידי חובה, מפני שבאמת רבים לא מברכים, ובפרט נשים, ואם יעמוד אחד בכל שבוע ויברך, תהיה בכך תועלת מרובה. אולם אנשים פרטיים הרוצים לברך, יש לאפשר להם לברך בעצמם כאמור.

אם אחת לשבוע נוסעים מירושלים לת"א צריך לברך הגומל לאחר שחוזרים? 
אם פעם בתקופה יש מי שנוסע מחוץ לעיר לשישי-שבת, כאשר חוזרים צריך לברך הגומל? ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

אם יש בדרך, לאחר יציאה מהעיר, ועד הכנסה לעיר, מרחק נסיעה של יותר משבעים ושתיים דקות (בהצטרף ההלוך והחזור יחדיו), אזי יש לברך ברכת הגומל בשבת.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

הבנתי שלפי הספרדים צריך לברך הגומל אם הנסיעה היא יותר מ72 ד' ההלוך והחזור/
אני עובדת מחוץ לירושלים יום יום, האם אני כאשה אמא למשפחה, צריכה כל שבת ללכת לביהכ"נס, כדי לברך הגומל על הנסיעות שהיו במשך השבוע,
למרות שזה גובל קצת במסירות, כי אין לי מי שישמור על התינוק וכדו' (בעלי מתפלל בנץ, כך שלא שייך שאני יבוא איתו והוא יכוון עלי)
או שאפשרי שהוא יברך במקומי? ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

הבעל אינו רשאי לברך עבור אשתו, ואם האשה אינה יכולה לברך, היא אינה צריכה לצאת מגדרה ולהזניח את ילדיה עבור זאת. רק אם יתאפשר הדבר תברך הגומל. 

בברכת התורה,
הלכה יומית.

לפי מה שנשתמע מהלכה זו, אין לברך הגומל על טיסה לאילת הרי הטיסה עצמה אורכת כארבעים דקות בלבד ואם כן מאחר ואם אדם טס לאילת במטוס ושהה שם יותר מיום אחד נמצא שהוא טס למשך פחות משבעים ושתיים דקות ביום אחד (במקרה שהא לא חזר באותו יום). ואני שואל - האם ייתכן שאדם יעלה למטוס ולא יברך הגומל? הרי רק מעצם העליה של המטוס לאוויר שישנה בזה סכנה גדולה ניראה שאדם חייב לברך הגומל לא? ד' אדר תשע"א / 8 בפברואר 2011

שלום רב!

אף שבעלייה למטוס יש קצת סכנה, מכל מקום הדבר ברור שאין לברך הגומל על נסיעה קצרה. כשם שברור לכל אחד, שמי שיעלה על רכבת שעשועים מסוכנת למשך חמש דקות לא יברך ברכת הגומל. וכשם שברור גם כן שעל טיסה של חמש דקות אי אפשר לברך. אין הדבר נמדד בסכנה, אלא בתקנות רבותינו.

חזקו ואמצו,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה