הלכה ליום שלישי ז' אדר תשפ"ב 8 בפברואר 2022

הזכרת שם ה' במדרשי חז"ל ובתלמוד

שאלה: הלומד גמרא, או מדרשי חז"ל, ונמצאים שם פסוקים וברכות שיש בהם הזכרת שם ה', האם מותר לו להזכיר שם ה' כדרך קריאתו, או עליו לכנות ולומר "השם"?

תשובה: הנה בשאלה זו דן מרן זצ"ל בספרו שו"ת יחוה דעת (חלק ג סימן יג), ולהלן נביא את עיקרי דבריו.

בבריתא במסכת ברכות (כב.) שנינו, לגבי אדם טמא (שהוא בעל קרי, ואסור לו להזכיר שם שמים עד שיטבול, שכך היה הדין בזמן חז"ל, אבל בזמנינו מותר לבעל קרי ללמוד ולברך ולהתפלל). "רבי נתן בר אבשלום אומר, מותר לבעל קרי ללמוד תלמוד, ובלבד שלא יאמר את האזכרות (את שם ה') הנזכרים בתלמוד".

ומכאן יש ללמוד לענין שאר בני אדם, שמותר להם להזכיר את שם ה' בלימוד בגמרא וכדומה, שהרי לא אסרו כן אלא לאדם טמא, אבל סתם אדם, לא אסרו עליו לעשות כן.

וכן מצאנו להגאון רבי יעקב עמדין, שכתב, ראיתי למלמדי תינוקות שהיו מקפידים על תלמידיהם שלא יזכירו שם ה' בקריאתו דרך הלימוד בש"ס, מפני שהיו סבורים שיש בזה חשש להזכרת שם לבטלה, ויהיו עוברים (עבירה) משום (מה שנאמר) "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא", אבל באמת טעות הוא בידם, ומעולם לא ראיתי לרבנן קשישאי (הרבנים הזקנים) שיקפידו כל כך. וזכורני כי בהיותי קטן, והיינו גורסים בתלמוד בפני מר אבי הגאון (גדול הדור החכם צבי) זצ"ל, וכשהיינו מגיעים לפסוקים שבתלמוד, והיינו קוראים שם ה' בכינוי, ולא כקריאתו, היה גוער הגאון במי שקורא כך, והורה לנו לקרוא שם ה' כקורא בתורה. והביא ראיה לזה מהגמרא (ברכות כב ע"א) הנ"ל, שמבואר בפירוש שדוקא לבעל קרי בזמנם היו אוסרים שיזכיר השם כקריאתו, אבל לשאר בני אדם מותר. והביא מרן זצ"ל שכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים.

אולם כל זה דוקא לגבי פסוקים שבמדרשים וכדומה, שאז מותר להזכיר את שם ה' בדרך הקריאה, אבל כאשר מוזכר בגמרא נוסח ברכה ממש, כגון, "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם" וכו', אסור להזכיר את שם ה', שהרי זו ברכה לבטלה. וכן כתב בפירוש רב נחשון גאון, שאם אומר דרך לימודו, שם ה' כקריאתו בנוסח ברכה שנזכרה בתלמוד, הרי הוא כמוציא שם שמים לבטלה, שעובר משום לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא.

ולפיכך לסיכום: כאשר מגיע אדם בלימודו לפסוק, תוך כדי לימודו באיזה ספר, עליו להזכיר את שם ה' בקריאתו בפסוקים. וכן הדין כאשר לומד מחצית פסוק, כל שיש לדברים משמעות, מותר לו להזכיר את שם ה' כקריאתו. אולם כאשר מגיע לנוסח ברכה המובא באיזה ספר, אסור לו להזכיר את שם ה' בברכה, שהרי זו ברכה לבטלה. וסיים מרן זצ"ל את תשובתו: ויהי רצון שיקויים בנו הפסוק: בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין בהזכרת שם ה' בשירי שבת? י"א אדר תשפ"ב / 12 בפברואר 2022

מותר להזכיר שם ה' בזמירות שבת כנהוג בכל ישראל. זהו שבח של ה' יתברך. וכמובן אסור לחזור על שם ה' כמה פעמים. 

האם מותר לשים בקופת צדקה 200 שקל מסומנים על מנת שהגנב שאותו אני מחפש יקח אותם משם ואז אני אמצא את זה אצלו . או שאסור משום שאני מכשיל אותו בגניבה ממני "מפני עיוור לא תתן מכשול"? והאם מועיל בזה לפני שאני שם את הכסף לאמר שכסף זה מחול מי שיקח אותו משם וכך יוצא שמי שגנב בפועל לא גנב . אשמח לפירוט ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

זו שאלה יפה. ראשית, יש לדון להיתר מטעם שהו אינו נחשב מחטיא את חבירו, אלא חבירו בא וחטא מעצמו, ואין כאן נתינת מכשול ממש, שהרי רוב העולם לא גונבים. וגם יש בזה תועלת כדי שיוכל לטפל בגנב להבא, ומסתבר גם כן שאם בדעתו לטפל אחר כך בגנב, שאם הוא יהודי טוב, ידברו איתו ויחזקו אותו לבל ישוב לכסלה, הרי שמותר לעשות כן, שבזה ימעט באיסור, ומוטב לו שיחטא פעם אחת כדי שלא יחטא כל ימיו. 

ולגבי מה שכתבת, שתמחל מראש וכו', זה לא יועיל לגמרי, כי סוף סוף הגנב עושה איסור, ונחשב כמו מי שחשב לאכול חזיר ועלה בידו טלה, שצריך כפרה. (קדושין פא.). וכן מפורש בתוספות קדושין לב. שבמקרה שימחל ולא יודיע לחוטא שמחל, עדיין יש בזה איסור.

לגבי אמירת שמות השם בדרך לימוד כשאינו פסוק או שירה כמו הכינוי אל .שהרי לא ראינו שרבותינו היו אומרים קל בימקום אל . ז' טבת תשפ"א / 22 בדצמבר 2020

כל שיש צורך ומשמעות בדבר, הספרדים לא נהגו להזהר בשמות כמו אל. תבורך,

האם מותר להגיד ב"לשם יחוד " " בשם יה בוה " ? כ"ז טבת תשע"ז / 25 בינואר 2017

בילקוט יוסף סימן ה הביא תשובת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שכתב שאין לומר את האותיות ממש, אלא יאמר יו"ד ק"י בוא"ו ק"י.

כשמחנך את הקטנים לברך, איך צריך להגות את השם? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

אם יש צורך, אפשר להגות את ה' כמו שאנו מברכים ממש, כיון שעושה כן לצורך.

האם מותר להזכיר את שם השם בשירים, לדוגמא בשירי שבת? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

מותר, כל שהוא משבח את ה' יתברך. כגון בשיר צמאה נפשי לאלהים לאל חי, וכן כל כיוצא בזה.

מה הדין כשמופיע בגמרא: "והאלוקים", או לה' קרבן, ברכו את ה' המבורך? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

לאלוקים, ניתן לקרוא בקוף.
ברכו את ה' המבורך וכדומה, אין לקרוא עם שם ה', כיון שהוא כמו נוסח ברכה, ואינו דומה לפסוק.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה הדין כשמלמדים ילדים בגילאי 3 או 4 לברך, האם מותר להגיד את שם השם? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

מותר לומר את שם השם כשמלמדים ילדים קטנים לברך.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה