הלכה ליום שני כ"ב אייר תשע"ה 11 במאי 2015

בשר חלק

על פי דת תורתינו הקדושה, מותר לבני האדם לאכול בהמה או עוף טהורים, שנשחטו כדת וכהלכה, אולם ישנם פרטי דינים רבים, הנוגעים להלכות "טרפות", והם מומים וחולאים שונים העלולים להמצא בבהמה או בעוף, שאם הם אמנם נמצאים בו, אסור על פי ההלכה לאכול את הבשר, והרי הוא "טריפה". ובפרט יש לבדוק את הריאות של הבהמה, שבהן מצוי מאד סימני טרפות.

ובכלל הדברים האוסרים את הבהמה, הן "הסירכות" (כעין חוטים הנמשכים מן הריאה מצד לצד, שאם נמצאת סירכה בבהמה, הרי זה סימן שהיה נקב במקום ההוא, שנסתם אחר כך על ידי הסירכה). ובבדיקת הסירכות, ישנן סירכות בעיתיות שיש בהן שאלה על פי ההלכה, אם להכשיר את הבהמה או להטריפה.

ודנו רבותינו הקדמונים, בסירכא שנמעכת בקלות על ידי העברת היד ומשמוש בסירכא, ואז מתנתקת הסירכא, שיש אומרים שאין לסירכא כזו דין "סירכא" כלל, שאינה אלא "ריר" הנמשך מצד לצד בריאה, ורק סירכא שאינה נקרעת אפילו בהעברת היד, דין סירכא יש לה.

וכך נשאל רבינו הרשב"א, האם יש להקל בסירכות כאלו או לא, והשיב לשואלים בזו הלשון: גם זה, אחד מן הדברים שצריכים אתם להתרחק ממנו הרבה, ואנו גערנו הרבה במי שעושה כן (שממעך סירכות בידו) ואם יעשה (שוחט ובודק) אחד בינינו כזה, אחר התראה (אחרי שנתרה בו פעם אחת) נסלק אותו. לפי שזה העניין (היתר העברת היד ומעיכת הסירכות, בטענה שאינן אלא רירין), לא מצאנוהו בשום מקום בתלמוד ולא ידענו לו עיקר, וכי אין סירכא אלא אם היא כעבות העגלה שמושכין בה ואינה יכולה להתנתק? (דהיינו, וכי לא נחשבת הסירכא, סירכא כדי להטריף את הבהמה, אלא אם היא עבה כמו החבלים שמושכים בהם את הסוסים), סוף דבר, אל תשמעו להקל בדבר זה בשום צד כלל. עד כאן דברי הרשב"א.

ורבינו הרשב"ץ (רבי שמעון בר צמח) כתב, שכל העושה כן, למעוך הסירכות בידו, כאילו מאכיל טריפות לישראל. וכן פסק מרן רבינו יוסף קארו זלה"ה, בשלחן ערוך (חלק יורה דעה סימן ט"ל סעיף י), שכל מקום שאסרו סירכת הריאה, אין הפרש בין שתהיה הסירכא דקה כחוט השערה, בין שתהיה עבה וחזקה מאד, ולא כאותם שממעכים ביד ואם נתמעכה תולים להקל, וכל הנוהג כן, כאילו מאכיל טריפות לישראל.

אולם הרמ"א (בסעיף יג), שבני אשכנז הולכים אחר הוראותיו, כתב בזו הלשון: ויש מתירין למשמש בסירכות ולמעך בהם, ואומרים שסירכא (שאוסרת, דהיינו שאינה סתם ריר), אפילו אם ימעך בה אדם כל היום, לא תנתק, ולכן כל מקום שיתמעך תולין להקל, ואומרים שאינו סירכא אלא ריר, ואף על פי שהיא קולא גדולה, כבר נהגו כל בני מדינות אלו, ואין למחות בידם מאחר שיש להם על מה שיסמוכו. עד כאן לשונו.

ומה שכתב הרמ"א שיש להם על מה שיסמוכו, כוונתו לרבינו הרא"ש, שהזכיר שכך הוא מנהג אשכנז, למעך הסירכות ביד, וכך לבדוק אם מדובר בסירכא או בריר בעלמא. וכן פסקו להקל המהרש"ל והש"ך ועוד רבים. ובשר כזה שאין בו סירכות כלל נקרא בשר "חלק", ובשר שנמצאו בו סירכות שנמעכות ביד נקרא "כשר", ואם אינן נמעכות אפילו ביד, הבשר מוגדר "טרף."

והדבר ברור, שהספרדים ובני עדות המזרח, אשר קבלו עליהם הוראות מרן הבית יוסף, מחויבים ליזהר מאד בדבר זה, להחמיר שלא לאכול מבהמה שנמצאו בריאתה סירכות ואפילו אם הן דקות כחוט השערה. ורבותינו הספרדים החמירו בזה מאד.

ואחד הדברים היסודיים שעמד עליהם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל ותיקנם לכל ישראל, שהיה עומד ומזהיר הרבה מאד, שישמרו הספרדים, וכל מי שיראת ה' נוגעת אל לבו, שלא לקנות מן הבשר שאינו "חלק" ממש, משום שלדעת רוב הפוסקים, ועל צבאם מרן השלחן ערוך, יש בדבר נגיעה באיסור תורה, ובאכילת טריפות. ואף מה שנהגו להקל בזה באשכנז, לא היקלו בזה אלא מחמת שעת הדחק הגדולה שהיתה בימים ההם, וכמו שכתב הרמ"א, שהיא קולא גדולה מאד, אבל בזמן הזה שהבשר החלק מצוי בשפע, ראוי ונכון מאד גם לבני אשכנז, להחמיר בדבר, שלא לקנות בשר, אלא שהוא "חלק", שנבדק כדת וכהלכה.

ומעשה היה לפני כשישים שנה, שהיו אנשים שהציעו לאחד את קהילות הספרדים והאשכנזים בירושלים (שהיו ביניהם סכסוכים רבים בענייני השחיטה והשוחטים), ולהנהיג בירושלים את כל השחיטה על פי מנהג האשכנזים, ובכלל זה גם ההיתר הנ"ל בעניין מעיכת הסירכות, והגאון הצדיק הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, שהיה מפורסם במידותיו התרומיות, הסכים להצעה זו בחפצו להרבות אהבה ושלום בין הקהילות השונות בירושלים, אף על פי שעל פי הצעה זו גם הספרדים יאכלו מבשר שיש בו סירכות הנמעכות ביד.

כאשר עלתה הצעה זו על ידי הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, בעת ישיבת מועצת הרבנות הראשית, עמד רבה של ירושלים מרן הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל (שהיה אשכנזי), קם על מקומו והודיע, שאם תבוטל השחיטה הספרדית בירושלים, יקום הוא ויקים גוף שיקפיד על ענייני השחיטה כדעת מרן ומנהגי הספרדים. ולכן תהילות לאל יתברך ירדה הצעה זו מן הפרק. וכיום, לאחר השתדלות מרן רבינו זצוק"ל ואחרים, מצוי מאד על ידי גופי כשרות שונים, שמייצרים בשר שנבדק כהלכה, והינו "חלק" אף לדעת מרן הבית יוסף.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב, מצטער להוסיף לשאלות הקיימות כאן אך כמה דברים אינם ברורים לי:
א) האם כלים שבהם בושל בשר שאינו חלק (אלא "רק" כשר) זקוקים להגעלה?
ב) המתארח אצל חברו - מה הכוונה שהבשר "ספק חלק"? הרי כל בשר כשר הוא ספק חלק, לא? אני גר בחו"ל ובשעת השחיטה, לאחר הבדיקה, מייחדים בשר לספרדים שנמצא אכן חלק, אך מכיוון שהקהילה הספרדית קטנה יחסית גם בשר שכזה בסופו של יום נשלח לשוק האשכנזי ומסומן כ"כשר" ולא כ"בית יוסף". האם זהו גם נחשב ספק ומותר לצרוך אצל אחינו האשכנזים בשר שכזה? ב' כסלו תשפ"א / 18 בנובמבר 2020

כלים שבושל בהם בשר שאינו חלק, אינם צריכים הכשר. (יש בזה מחלוקת מהרשד"ם ומהריב"ל והלכה כמהרש"ם המיקל בזה).

לגבי בשר וכו', אין היתר לצרוך אותו, יש היתר לאכול אותו בשעת הדחק אם כבר מתארח אצל חבירו ואינו יכול שלא לאכול.  

"כתבנו בשם מרן הרב שליט"א, שבמקום שמתארח אצל חבירו וכדומה, יש מקום להקל באכילת הבשר, כל שיש ספק שאולי הבשר חלק"
אשמח לקבל בבקשה את המקור להנ"ל שפרסמתם , מתוך ספריו של מרן זצ"ל. כ' סיון תשע"ח / 3 ביוני 2018

המקור הוא בשו"ת יביע אומר חלק חמישי חלק יורה דעה סימן ג.

האם בכבש גם יש שחיטת בית יוסף או לא? האם יש הבדל בין כבש לשאר בהמות ? ו' שבט תשע"ח / 22 בינואר 2018

גם בכבש צריך להקפיד על חומרות מרן הבית יוסף.

פעם שמעתי את הרב בתוכנית רדיו אומר שאם אני מתארח אצל שכנים, אני לא מחויב לשאול אם זה חלק, מכיוון שזה ספק ספיקה (ספק חלק ספר חייבים חלק בגלל הרמ"ה) אין צורך לשאול וניתן להתארח אצל אשכנזים. ט"ו טבת תשע"ח / 2 בינואר 2018

הדברים נכונים, והמחמיר תבוא עליו ברכה

ברצוני לדעת מהו ''חלק'' רבנות ומהו ''חלק'' בד''צ או עטרה, זה מאד מבלבל אותי כי כשאני שואל אם הבשר חלק? עונים לי שכן ובסוף מתברר שזה חלק רבנות. אשמח אם תפרטו את ההבדלים. י"ז סיון תשע"ה / 4 ביוני 2015

"חלק", פירושו שהבשר נבדק לאחר השחיטה והוא ללא סירכות כמו שביארנו. והוא מושג הלכתי. כל מערכת כשרות שרוצה, יכולה לשווק בשר שהוא חלק, כשם שבשאר מצרכי המזון הם מוכרים מכל הסוגים, אלא שיש להזהר בענין הבשר במשנה זהירות, משום שהמכשלה בזה היא גדולה, מפני שיש הפסד כספי וטורח גדול בזה, ולכן מן הראוי לקנות בשר שמיוצר תחת השגחה של מערכת כשרות רצינית.

האם יש הבדל בין "חלק" סתם ל"חלק בית יוסף"? כ"ו אייר תשע"ה / 15 במאי 2015

יש כשרויות, שמחמירים בכל החומרות לפי דעת הרמ"א, גם בדברים שמרן השלחן ערוך מיקל בהם, אבל בחומרת מרן לגבי סירכת הריאה, הם מיקלים. ולזה הם קוראים "גלאט", או "חלק", אבל אין זה כשר לפי דעת מרן הבית יוסף והשלחן ערוך. 

האם מותר לאכול לספרדים בשר חלק של רבנות הראשית לישראל? ושכתוב שם לפי שחיטה "בית יוסף" . כ"ג טבת תש"ע / 9 בינואר 2010

שלום רב!

אין לנו ידיעה לענין הכשרים ספציפיים. על כן לא נוכל להשיב לשאלתך. אנו ממליצים על בשר בהשגחה מהודרת, כאשר אנו יודעים בודאות שההכשר של בד"ץ בית יוסף הוא מהודר ביותר וגדולי ישראל סומכים עליו למהדרין מן המהדרין.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כבודו שוב חוזר ומדגיש שבשר עם חותמת כשר הוא בשר שבוודאות מיעכו בו סירכות. בין תחת כשרות רגילה ובין במהודרת.
אם כך הדבר איך תיתכן מציאות שבשר עם חותמת כשר יכול למעשה להיות חלק??? כ"ג טבת תש"ע / 9 בינואר 2010

שלום רב!

הדבר פשוט מאד.
בכשרות רגילה, מיקלים במיעוך סירכות. אך יש מקרים בהם אין סירכות כלל, ואז אינם ממעכים בסירכות, והבשר הוא חלק למהדרין.
ולכן במקום שמזמינים אותו כתבנו שאפשר לסמוך על ספק ספיקא.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

לאחרונה נודע, כי בשר הגלאט בארה"ב אינו כשיטת הבית יוסף.
אנו מתארחים בבתים של משפחות הקהילה המגישות לנו בשר, אשר אנו לא אוכלים. דבר היוצר אי נעימות הן למארח והן לנו.
ברצוני לשאול שתי שאלות:
1.מה ההבדל בין הגלאט בארה"ב לבין הגלאט בא"י?
2.האם יש מקום להתיר את אכילת הבשר כדי למנוע אי נעימות בזמן הארוחות? י"ט כסלו תש"ע / 6 בדצמבר 2009

שלום רב!

אין לנו ידיעה מהו החילוק בים הכשרות שבא"י לזו שבארה"ב. אך כתבנו בשם מרן הרב שליט"א, שבמקום שמתארח אצל חבירו וכדומה, יש מקום להקל באכילת הבשר, כל שיש ספק שאולי הבשר חלק.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

נכון שיש היום שפע של בשר חלק, אך בעיה אחרת יש, שהמחירים גבוהים מאד, ומשפחה ברוכת ילדים שצריכה לקנות בשר חלק בהשגחת הבדצ"ים,ההוצאה גבוהה מאד, והרבה משפחות לא יכולות לעמוד במחירים האלו. ה' כסלו תש"ע / 22 בנובמבר 2009

שלום רב!

בעיית המחירים של הבשר הגלאט אינה נתונה בידינו לפתרון. מה גם, שחלק מהעלויות הגבוהות הן תוצאה אוביקטיבית של יותר משגיחים ויותר הקפדה על הכשרות.

ובכל אופן, סיבה כלכלית לא תוכל להביא להיתר לקניית בשר שאינו חלק. ורבים תלמידי חכמים עניים אינם אוכלים בשר אלא שלוש פעמים בשנה, וזאת מחמת יוקר מחירי הבשר. וה' הטוב יעזירנו ויזכה אתכם לפרנסה טובה בריוח.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה