הלכה ליום שלישי א' תמוז תש"פ 23 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

פני סטל בת פרלה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה שי סטל

שאלה: שעון מעורר, האם מותר להכינו מערב שבת, על מנת שיצלצל בעצם יום השבת?

תשובה: הנה לעצם עריכת והכנת השעון שיצלצל בשבת, לכאורה יש לדון בזה לאיסור, שהרי הזכרנו כבר בעבר את דברי הברייתא במסכת שבת (דף יח.), "אין נותנים חטים לתוך ריחים של מים כדי שיטחנו ביום השבת". כלומר, אסור להכניס חטים לפני כניסת השבת, לריחים (כעין מכונה לטחינת חטים, המופעלת על ידי תנועת גלגל מים בשבת). ואף על פי שלא נעשית כאן כל מלאכה בשבת עצמה, שהרי מניחים את החטים מערב שבת, והם הולכות ונטחנות מאליהן על ידי תנועת המים בשבת, מכל מקום, הואיל והריחים משמיעות קול רעש בשבת, יש בזה משום זלזול בכבוד השבת. ונחלקו רבותינו בגמרא אם להלכה אנו תופסים כדברי הברייתא.  כי יש מי שמפרש שדברי הברייתא הם לכל הדעות, ולפיכך אסור להתחיל מלאכה מערב שבת בדבר המשמיע קול בשבת עצמה, ויש אומרים שדברי הברייתא תלויים במחלוקת אחרת בין בית שמאי לבית הלל, ולדעת בית הלל אין לחוש להשמעת קול שכזו בשבת, ומותר להכניס חטים לריחים מערב שבת על מנת שיטחנו בשבת עצמה.

ולהלכה פסק מרן השלחן ערוך (סימן רנב), שמותר לתת חטים לתוך ריחים של מים סמוך לחשיכה (לפני כניסת השבת), ואין חוששים להשמעת קול שיאמרו ריחים של פלוני טוחנות בשבת. וכתב על זה הרמ"א (שלאורו הולכים יוצאי אשכנז), ויש אוסרים בריחים, וכן בכל דבר שיש לחוש להשמעת קול, וכן נוהגים לכתחילה, אבל במקום הפסד יש להקל.

ומעתה נבא לנדון שלנו, שלכאורה לפי דברי הרמ"א שאסור לגרום שיצא קול רעש בשבת, כמו כן אסור לגרום להפעלת קול רעש שגורם השעון מעורר, שהרי יש בזה זלזול בכבוד השבת, שנראה כאילו יהודי מפעיל את השעון בשבת וגורם לרעש בשבת. ולפי זה למנהג האשכנזים יהיה אסור להפעיל שעון מעורר שיצלצל בשבת.

וכן פסק להלכה הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (חאו"ח ח"ד סימן ע), שלמנהג האשכנזים ההולכים לאורו של הרמ"א, יש לאסור הפעלת שעון  מעורר בשבת, אם הוא קול שנשמע גם מחוץ לחדר שהוא נמצא בו. (אבל אם אין הקול חזק כל כך, ואינו נשמע אלא באותו חדר שהשעון נמצא בו, אף הוא כתב להתיר). ומבואר מזה שדעתו של הגאון היתה להשוות הפעלת שעון מעורר לכל כלי המחולל רעש בשבת.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בתשובה שהובאה בספר ילקוט יוסף (שבת א' עמ' פט) הביא דברי כמה אחרונים הסוברים שיש להקל בזה אף לשיטת הרמ"א. שהרי לכל הדעות, אם אין הקול נשמע ממש מחמת פעולה שנעשית שמיד לאחריה הוא בא, כמו בהפעלת ריחים, אלא רק לאחר זמן, אין לאסור בזה מחמת השמעת קול. ועוד יש להוסיף על כך, שהרי רוב בני אדם אינם מכוונים בכל יום את השעון שיצלצל, אלא הוא מוכן אצלם בכל יום ויום להקיצם משנתם. ובאופן כזה בודאי שאין לאסור את הפעלת השעון בשבת, שהרי כתבו הפוסקים, (הובאו דבריו בבית יוסף סימן שלח) שמותר להפעיל מערב שבת שעון שבכל שעה הוא מצלצל בקול רעש, הואיל והכל יודעים ששעון זה הוא מוכן מאז ומתמיד, ואין מי שמפעילו בכל יום ויום, ובאופן כזה לא שייך איסור כלל. וכן פסק הרמ"א להלכה.

ועל כן העיקר להלכה, שבין לאשכנזים ובין לספרדים, מותר בהחלט להכין מערב שבת שעון שיצלצל בשבת לעוררם משנתם. וכן העלה הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג ז"ל. ועוד רבים מגדולי הפוסקים.

ובהלכה הבאה נדון בעזרת ה' עוד בענינים אלו.

שאלות ותשובות על ההלכה

ואיך תכבה את השעון שהוא מצלצל בשבת בבוקר? ו' תמוז תש"פ / 28 ביוני 2020

לא ניתן לכבות את השעון מעורר, אבל יכול לקחת אותו ולהסתיר אותו במקום אחר.

ידוע לי כבר שאסור לכוון שעון מעורר בשבת, אך שאלתי היא האם בכל זאת מותר לטלטלו? ו' אדר תשע"ט / 11 בפברואר 2019

מותר לטלטלו לצורך כדי להצניעו שלא ירעיש וכדומה, שהרי הוא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטל לצורך גופו או מקומו.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים – הנהגות ממרן זצ"ל

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג): "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחוד......

לקריאת ההלכה