תשובה: ברית המילה היא מצוה שהרבה דינים תלויים בה. ועל המוהל לדעת היטב את טיב מלאכתו, הן מההיבט ההלכתי, שהוא בקי ויודע את הדינים השייכים למצות המילה, והן מבחינה מעשית, שהוא אומן המכיר במלאכתו, ורגיל ומנוסה, ולמד אצל מוהל אחר שהוא עצמו מומחה המפורסם בשמו הטוב. וכך יש לקוות שהברית תיערך כדת וכהלכה על הצד הטוב ביותר.
והנה לאחרונה, לאחר לחץ כבד מצד כלי התקשורת, ומצדם של גורמים אחרים, אנו שומעים יותר ויותר על הורים האומרים כי בדעתם לקחת למילת בנם דוקא מוהל שהוא רופא, שהרי המילה היא פעולה רפואית, והיאך נפקיר את בנינו בידו של אדם הנראה כרב, ואינו מבין ברפואה דבר וחצי דבר? הלא בכך אנו מכניסים את בנינו לסכנה גדולה. וכבר נודע והתפרסם על כמה וכמה מקרים בהם התינוק ניזוק בצורה קשה מחמת המילה, ועל ידי רופא מוהל, ודאי לא נחוש לדבר זה, שהרי הרופא יודע איך להתנהל ולטפל בכל מצב.
והנה ראשית כל יש לדעת, כי עצם הטענה אינה נכונה. שהרי המקרים בה תינוק ניזוק מחמת המילה, הם מקרים נדירים אשר נער יספרם. ומוהלים מומחים שמלו תינוקות לאלפים ורבבות ממש, לא ראו בימי חייהם אלא מקרים נדירים מאד מאד ובודדים של מילה שלא נעשתה כראוי.
והנה מלאכת המילה, אינה חכמה כל כך, כי אם אומנות. וכשם שכל אדם בר דעת מבין שמאכלים מסורתיים, טוב להם שתכין אותם עקרת בית מנוסה זקנה ורגילה במאכלים אלה, שכך הם יצאו ערבים וטובים לחיך, ואילו השף הגדול ביותר עם כל חכמתו לא יוכל להגיע לתוצאה אליה היא מגיעה, כמו כן הדבר בברית מילה. שהמוהלים הטובים ביותר הם דוקא הותיקים, ואלו שנתברכו בידיים טובות, וברגישות המתאימה, שהם היודעים לערוך את הבריתות בזריזות רבה, ובחכמה ותבונה, ואילו לעומתם, כמה מוהלים שהם גם רופאים, אינם יודעים היטב את מלאכת המילה, והם מתייחסים אליה כאל ניתוח לכל דבר, שנערך במשך דקות ארוכות בהן התינוק זועק לשמים מרוב צערו. ובודאי אין הדבר נכון להביא לסבל שכזה לתינוק שלא לצורך.
ומלבד כל זאת, המוהלים הותיקים יודעים היטב איזה תינוק הוא מוכן למילה, ואיזה תינוק אינו מוכן עדיין למילה. וכמו כן הם עוברים הכשרה מתאימה לדעת מה לעשות במקרה חירום, כגון כאשר קיימת בעיה של קרישת דם וכיוצא בזה. נמצא שאינם יורדים במאומה מחבריהם הרופאים בענין זה.
ועוד נוסף על כל זאת, והוא הדבר שממנו יש להזהר ביותר, שרבים מאד מהמוהלים החדשים, אינם מלים את התינוק כראוי על פי ההלכה, כי הם משתמשים במילה בכלים חדשים הנקראים "מגן קלאמפ", או "מגן צר", שגורמים שהתינוק אינו מדמם כמעט בשעת המילה, ולדעת גדולי הפוסקים בזמנינו, ובראשם מרן הגאון רבי משה פיינשטין, ומרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, אסור בהחלט להשתמש בכלים אלה. ואלה המוהלים מקשים עורפם כנגד הוראת גדולי ישראל, וממשיכים למול בכלים אלה.
וכמה פעמים ראינו שמרן הרב שליט"א הוזמן לסנדקאות, וראה שהמוהל הוא מאותם המלים בעזרת מגן צר, ומרן סירב להשתתף בברית המילה, על כל המשתמע מכך, וכן נהגו עוד מגדולי הרבנים.
ואמנם אם ימצא מוהל ירא שמים שהוא גם רופא, וגם הוא ותיק במלאכה זו, לא יגרע חלקו מחמת זה שהוא רופא, ורשאים להזמינו לערוך את המילה, אך דרך כלל אין להתפעל ממה שהמוהל רופא, כי אין הצר שווה בנזק המלך, ושומע לנו ישכון בטח.
ולסיכום: יש לקחת מוהל שהוא ירא שמים בלי ספק, ושידוע מפי תלמידי חכמים אמיתיים שהוא מנוסה ומתאים לעסוק במלאכה זו. ואין להתפעל מדברי הפחדה והסתה הקוראים לקחת דוקא מוהל שהוא גם רופא, כי אין בדבר צורך כלל ועיקר.
