הלכה ליום שני כ"ה אב תשע"ח 6 באוגוסט 2018

חזרת השליח ציבור – תשובה שהשיב מרן זצ"ל לתלמיד שרצה להחמיר

שאלה: האם מותר לשבת בזמן "חזרת הש"ץ"? מדוע יש אנשים שמקפידים לעמוד במשך כל החזרה?

תשובה: רבינו הרמב"ם (בפרק ט מהלכות תפילה) כתב בזו הלשון: "ואחר שיפסע השליח ציבור שלש פסיעות לאחוריו ויעמוד, מתחיל ומתפלל בקול רם מתחילת הברכות להוציא את מי שלא התפלל, והכל עומדים ושומעים ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה, בין אלו שלא יצאו ידי חובתן  בין אלו שכבר יצאו ידי חובתן". עד כאן. ומדבריו משמע שיש לעמוד במשך כל זמן חזרת התפילה, שהרי כתב בפירוש "והכל עומדים ושומעים". משמע שעל כל הציבור יש לעמוד בשעת החזרה.

וכן כתב הרמ"א בהגהת השלחן ערוך, בשם ספר מנהגים, שיש לעמוד במשך כל זמן חזרת התפילה.

אולם הגאון רבי יעקב חאגיז בשו"ת הלכות קטנות כתב, שמהגמרא יש מקום להוכיח שמותר לשבת בשעת החזרה, אך באמת מסתבר יותר שיש לעמוד בשעת החזרה. וסיים "ומכל מקום ראיתי בבית הכנסת של האשכנזים בוירונא שכל הקהל יושבים בחזרת השליח ציבור, אבל בבית הכנסת של הספרדים, שם היו הכל עומדים בשעת החזרה, וכן מסתבר". וכן פסק מרן החיד"א, ועוד מרבותינו האחרונים.

ולעומת זאת בספר תורת חיים כתב, שבמדינתו רוב העם יושבים בשעת חזרת התפילה. וכן כתב הגאון רבי אברהם הכהן מסלוניקי, שמותר מעיקר הדין לשבת במשך חזרת הש"ץ, מכיון שכל הקהל יצא כבר ידי חובת התפילה בתפילת לחש. וכן כתב הגאון ממינסק בעל האור גדול, והביא ראיות לדבריו.

וכן פסק הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי, שדברי הרמ"א שיש לעמוד בשעת החזרה אינם אלא בתורת מנהג, אך אין בזה חיוב ממש מן הדין, ובמקום צורך מותר לשבת בשעת חזרת התפילה. ומה שכתב הרמב"ם "והכל עומדים", אין כוונתו בזה לעמידה ממש, אלא הכוונה עמידה בשתיקה, שאסור לדבר בשעת חזרת התפילה. והביא ראיה לזה. וכן מוכח מדברי הרמ"א, שלא הביא את המנהג לעמוד בשעת החזרה, אלא בשם ספר מנהגים, ולא העיר שכן משמע מדברי הרמב"ם, שכן בדברי הרמב"ם יש לפרש שאין הכוונה לעמידה ממש. וכמבואר.

ולכן העיקר להלכה שמותר לשבת במשך חזרת התפילה, וכן היה מנהג מרן זצ"ל, אולם המחמיר לעמוד במשך כל זמן חזרת התפילה, תבא עליו ברכה. וכן נוהגים כיום בכמה מקומות של בני תורה, שעומדים במשך כל חזרת התפילה. ואין זה חיוב מן הדין, אלא בתורת חומרא בלבד. ובמקום שלמען הסדר הטוב צריך שישבו הציבור בתפילה, שבכך ישבו כולם בשקט ולא ילכו ויבאו וישוחחו בשעת החזרה, יש להנהיגם לשבת בשעת החזרה, כי הדיבור בשעת החזרה בדברים בטלים הוא איסור גמור.

וסיפר לנו אחד המתפללים בבית הכנסת של מרן זצ"ל, (הלא הוא הרב אריאל סולי שליט"א), שפעם ניגש למרן זצ"ל ושאל אותו, האם מותר לאדם להחמיר בפני רבו? שאל אותו מרן זצ"ל, על איזו חומרא הנך שואל? השיב לו רבי אריאל, האם מותר לתלמיד להחמיר ולעמוד בחזרת השליח ציבור בפני רבו? ענה לו מרן כדרכו, בלשון קצרה, בזו הלשון: "לרבו כואבות הרגליים". כלומר, מותר להחמיר בפני רבו בענין זה, משום שגם הרב היה רוצה להחמיר, והטעם שהוא מיקל, הוא משום שהיו רגליו כואבות.

ובדומה לזה, נזכיר מעשה נחמד שאירע עם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. שפעם, בלכתו לישיבה (ישיבת קול תורה), פגש את הרב יוסף בוקסבוים זצ"ל, שהיה מנהל "מכון ירושלים" להוצאת ספרים. ומאחר ובימים ההם יצא לאור כרך נוסף של "אוצר מפרשי התלמוד", הגיש רבי יוסף את הספר לרבי שלמה זלמן. וכך הלך רבי שלמה זלמן עם הספר לישיבה. וידוע, שראשי הישיבות לא ראו בעין יפה שהבחורים בישיבה ישתמשו ב"אוצר מפרשי התלמוד" מכמה טעמים. כשנכנס רבי שלמה זלמן לישיבה, ראה אותו בחור אחד עם הספר בידו, שאל את רבי שלמה זלמן, מעשה רב? כלומר, האם ניתן ללמוד מכך שהרב עצמו הולך עם ספר זה? השיב לו רבי שלמה זלמן, מעשה רב, כן! מעשה תלמיד לא!. ישמע חכם ויוסף לקח.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לציין שבספר אורחות מרן של הרה"ג דוד יוסף בנו של מרן זצוק"ל הוא כתב שמרן היה נוהג לשבת בחזרה גם כשהיה צעיר. ד' אלול תשע"ח / 15 באוגוסט 2018

תודה על ההוספה החשובה והיקרה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה