הלכה ליום שני כ"ו שבט תשפ"ד 5 בפברואר 2024

רוח רעה

שאלה: האם יש אמת במה שיש מקפידים שלא לאכול מאכל ששהה מתחת למטה, והאם הוא הדין לגבי מאכלים שהיו עטופים בעטיפה, וכן האם יש להזהר בזה גם במאכלים ששהו תחת עריסה או עגלה של תינוק?

תשובה: בגמרא במסכת פסחים (קיב.) אמרו, אוכלים ומשקין שתחת המטה, אפילו מחופין בכלי ברזל, רוח רעה שורה עליהם. כלומר, מאכלים או משקאות ששהו תחת המטה, אפילו אם הם נמצאים בתוך כלי מברזל, רוח רעה שורה עליהם, ואסור לאכול אותם. ואף שרבינו הרמב"ם כתב שאין טעם האיסור בזה מחמת רוח רעה, אלא מטעם אחר, וכתב עוד שבכלל בזמנינו לא מצויה רוח רעה, מכל מקום דעת רוב הפוסקים שטעם האיסור בזה ההוא משום רוח רעה. וכן קבלנו להלכה, שטעם האיסור בזה הוא מחמת סכנה היכולה לבא מחמת אכילת מאכלים כאלה ששורה עליהם רוח רעה. (ואף שבעינינו אין אנו רואים שאנשים ניזוקים מכך, מכל מקום אפשר שהנזק הבא להם ניכר רק לאחר זמן, או שהוא נזק רוחני נפשי).

והנה בגמרא לא נזכר כלל, האם טעם האיסור בזה שייך דוקא כאשר ישנו על המטה, או אפילו כאשר לא ישנו עליה. ואמנם כתב הגאון תורת חיים, שהטעם ששורה רוח רעה על המאכלים, הוא מפני שישנו על המטה, ומכיון ששינה היא אחד מששים מהמיתה (כלומר חלק אחד מתוך ששים ממוות ממש), לכן שורה תחת האדם הישן רוח רעה, ואם היו שם מאכלים, שרתה גם עליהם רוח רעה. ולפי זה נראה שיש לאסור בזה דוקא כאשר ישנו על המטה.

והנה אף שיש להחמיר בזה לכתחילה, שלא לשים כלל מאכלים תחת המטה, מכל מקום בדיעבד, כאשר הונחו כבר מאכלים על המטה ולא ישנו עליה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש להקל להשתמש במאכלים אלו. ובפרט אם היו המאכלים חיים, כלומר שאינם מבושלים, שאז יש להקל בזה יותר, ונכון להחמיר לשטוף את המאכלים שלוש פעמים במים, שיש אומרים שרחיצה זו מועילה לטהרם מן הרוח רעה השורה עליהם.

אבל במקום שישנו על המטה כאשר היו מונחים תחתיה מאכלים, העלה מרן הרב זצ"ל שיש להחמיר בזה אף בדיעבד, שכן פסקו גדולי עולם, ובהם, הגאון מרן הרב חיד"א, וכן דעת הגר"א מוילנא. אם לא שמדובר בהפסד מרובה, שאז יש מקום להקל בזה שלא לזרוק את המאכלים, בהצטרף שיטות הפוסקים הסוברים שלא אמרו להחמיר בזה אלא לכתחילה. וכתב מרן הרב זצוק"ל, שכן ראה להגאון רבי שמשון אהרן פולנסקי זצ"ל, שהיה מורה להקל בזה במקום הפסד מרובה.

ולענין אוכלים ששהו תחת מיטת תינוק. הנה הדבר מצוי מאד שהאמהות מניחות מאכלים תחת עגלות הילדים, ובודאי שלכתחילה יש להחמיר שלא לעשות כן. אבל בדיעבד, שהונחו כבר מאכלים תחת מיטת תינוק, העיקר להלכה שיש להתיר את המאכלים באכילה, שכן רוח רעה אינה שייכת כל כך בקטנים, ולכן אפילו אם ישן התינוק על המיטה בשעה שהיו המאכלים תחתיה, יש להתירם באכילה. ואם היו מונחים שם מאכלים חיים, כגון פירות או ירקות, נכון להחמיר לשוטפם במים שלוש פעמים, וכאמור לעיל.

ולסיכום: אין להניח מאכלים או משקאות תחת המיטה כלל וכלל. ואם לא ישנו על המיטה בשעה שהיו המאכלים תחתיה, יש להתירם באכילה בדיעבד. אבל אם ישנו על המיטה, יש לאסור את המאכלים אפילו בדיעבד, שיש בזה חשש סכנה. ומכל מקום אם יש הפסד גדול בדבר, יש להתיר את המאכלים אף במקרה שישנו על המיטה. ואם היו המאכלים חיים, כגון פירות או ירקות שאפשר לשטוף אותם במים, נכון לשוטפם שלוש פעמים במים לטהרם מהרוח השורה עליהם. ואם היו המאכלים תחת מיטה של ילד קטן, אף שלכתחילה אין להניחם שם, מכל מקום בדיעבד יש להתירם באכילה או שתיה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בעניין קופסת שימורים של מלפפונים חמוצים שהיתה מתחת למיטה וישנו עליה כמה לילות האם צריך לזוקרה או להוציא את המלפפונים ולשטפם במים שלש פעמים כדין ירקות חיים (משום בל תשחית) ב' טבת תשפ"ג / 26 בדצמבר 2022

כיון שלא מדובר בהפסד מרובה אין להקל ויש להשליך. תבורכו,

האם מותר לקנות מיטה עם ארגז מצעים כדי לאחסן שם אלבומים שמיכות מצעים וכדומה. תודה ב' כסלו תשפ"א / 18 בנובמבר 2020

אין בכך שום חשש. רק אוכלים ומשקים אין לשים שם. תבורכו,

האם ישנה בעיה בלינה במיטה התחתונה שבמיטת קומותיים, כגון משום השריית רוח רעה מהלן במיטה העליונה או מכל סיבה אחרת, בין למבוגרים בין לילדים ופעוטות? ו' שבט תשע"ח / 22 בינואר 2018

אין שום חשש בזה

בעניין מאכלים ששהו מתחת למיטה, שאלתי היא על מאכלים ששהו על המיטה ולא מתחת למיטה האם גם אותו הדין? כ"א טבת תשע"ח / 8 בינואר 2018

במאכלים ששהו על המיטה, לא שורה רוח רעה, ואין בהם שום חשש.

כבודו לא התייחס למה שנכתב בפתיח: "והאם הוא הדין לגבי מאכלים שהיו עטופים בעטיפה". כ"א טבת תשע"ח / 8 בינואר 2018

מדברינו מבואר, כי מאכלים שהיו עטופים, גם עליהם שורה רוח רעה, והעטיפה אינה עוזרת כלל. כמו שאמרו בגמרא, שאפילו הם נמצאים בכלי ברזל, שורה עליהם רוח רעה.

 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה