הלכה ליום ראשון ט"ו סיון תשפ"ו 31 במאי 2026

הטמנה

שאלה: האם מותר לכסות במגבת בשבת סיר המונח על גבי פלאטה חשמלית?

תשובה: בדורות הקודמים, היו נוהגים להטמין את הקדירה (הסיר) של התבשיל בתוך עפר וכיוצא בזה, כדי לשמור על חמימותו של התבשיל.

דבר שמוסיף ושאינו מוסיף הבל
כשהיו טומנים את התבשיל, יש שהיו טומנים את הקדירה (הסיר) בתוך דבר שרק שומר על חמימות התבשיל, כגון נוצות של יונה ובגדים וכיוצא בזה. ויש שהיו טומנים את הקדירה בתוך דבר שמוסיף לחמימותו של התבשיל, כגון פסולת של זיתים או של שומשמין, שגורמת לקדירה להתחמם יותר.

וכל הטמנה שהיא בדבר שבא לשמור על חמימותו של המאכל, ולא להוסיף על חום הקדירה, כגון הטמנה בתוך בגדים, נקראת הטמנה בדבר "שאינו מוסיף הבל". וכל הטמנה שהיא בדבר הבא להוסיף על חמימות המאכל, כגון הטמנה בפסולת של זיתים, נקראת הטמנה "בדבר המוסיף הבל".

איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל
גזרו חכמים שלא להטמין אפילו מערב שבת (קודם כניסת השבת) בדבר שהוא מוסיף הבל. גזירה, שמא יראה שהמאכל אינו מחומם כל צרכו, ויבא להטמין ברמץ, שיש בו גחלי אש, ומתוך כך יבא לידי איסור תורה. ולפיכך, אסור להטמין תבשיל בערב שבת בפסולת של זיתים או במלח או בכל דבר המוסיף הבל. אבל בדבר שאינו מוסיף הבל, כגון בגדים או כרים וכסתות וכדומה, מותר להטמין מערב שבת.

הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל
אבל ביום השבת עצמו, אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, גזירה שמא ימצא שהתבשיל צונן, ויבא לחממו באיסור. ולכן אסור לכסות ביום השבת עצמו קדירה שיש בה תבשיל חם, כדי לשמור על חמימותה, וכל שכן שאסור לכסות בשבת בבגדים את קדירת התבשיל שמונחת על גבי פלאטה חשמלית כדי למהר את בישולה וחימומה.

וכל זה בשבת עצמה, אבל מערב שבת, קודם כניסת השבת, מותר להטמין מאכל בדבר שאינו מוסיף הבל, כגון בגדים. ולכן מותר לכסות במגבת את קדירת החמין המונחת על גבי הפלאטה מערב שבת, שהרי המגבת אינה מוסיפה הבל. ובהמשך נחזור בעזרת ה' ונסכם ונסביר את הדברים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אסור להיח מגבת על הסיר בשבת, כאשר היא לא נוגעת בצדדי הסיר? כ"ט אב תשע"ט / 30 באוגוסט 2019

להניח מגבת על גבי הסיר באופן שאינה גולשת לצדדים, אם לא עשה כן מערב שבת, אנו לא ביארנו את הדין בזה בפירוש. ואף על פי שיש מיקלים, וכמו שכתב מרן זצ"ל וכן כתב בנו הגאון שליט"א בילקוט יוסף, והביא סימוכין למנהג זה, וכן נוהגות כמה נשים חכמניות, בכל זאת אנו סתמנו את הדברים כפשט דברי מרן השלחן ערוך כדי לא להאריך יותר מדאי בפרטי דינים. וכך הורה לנו מרן זצ"ל לגבי הלכה יומית, לכתוב הדברים באופן כזה, ובמקרה אחד אף הורה לנו לכתוב להיפך ממה שפסק בספרו, כדי לכתוב את הדברים בשפה קלה ושיהיה כמה שניתן לכל הדעות.

האם מותר לכסות את הסיר רק מלמעלה? י"ט אב תשע"ט / 20 באוגוסט 2019

הטמנה, היא אפילו כשאינו מכסה אלא מלמעלה. אלא שיש מיקלים בזה וכמה פוסקים כתבו שיש להם על מה לסמוך. כלומר, להניח מגבת על גבי קדירה, באופן שהכיסוי אינו יורד לשוליים, אפילו בשבת.

תבנית אלומיניום או סיר המונח בהיתר ע״ג פלאטה (כגון שהונח מערב שבת, או בשבת אם הוא דבר יבש שכבר נתבשל כל צרכו), האם מותר לכסות אותו בשבת במכסה (של ברזל או זכוכית או אלומיניום וכדו׳) כדי למהר את חימומו? י"ח אב תשע"ט / 19 באוגוסט 2019

מכסה, אינו הטמנה. לכן מותר לכסות סיר, או תבנית עם נייר אלומיניום, כיון שעושה כן גם כדי לשמור על המאכל שלא יתלכלך וכדומה.

אם מותר בשבת לשים מים מהמיחם לבקבוק  שומר חום?   ט"ו אב תשע"ט / 16 באוגוסט 2019

לכאורה יש להקל, משום שנחשב ככלי ראשון שפינהו לכלי שני שמותר להטמינו בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל. וכיוצא בזה כתב מרן זצ"ל (בחזון עובדיה שבת ח"א) לגבי הטמנה בכלי "טרמוס". 

האם מותר לחמם בשבת חלה העטופה בניילון נצמד על גבי סיר שמונח על הפלטה, מדין טומן? א' חשון תשע"ז / 2 בנובמבר 2016

מותר לעשות כן בשבת, שאין בזה משום טומן. כן השיב לנו מרן זצ"ל לגבי נייר אלומיניום, ומסתבר שהוא הדין לגבי ניילון נצמד שעשוי כדי שהחלה לא תתלכלך.

האם בשבת עצמה מותר לכסות (לא להטמין!) סיר מבושל כל צרכו שע"ג פלאטה?
וכן מה הדין לאדם אשר הטמין (לא כיסה) סיר מבושל כל צרכו שע"ג פלאטה האם זה נחשב הטמנה במוסיף הבל או באינו מוסיף הבל? לעניין דיעבד האם יהא מותר להנות מהתבשיל?
וכן אם הניח תבשיל יבש בושל כל צרכו שהוטמן ומונח ע"ג פלאטה שבת ,מה דינו? י"ב כסלו תשע"ג / 26 בנובמבר 2012

לענין הטמנה מצד אחד (מלמעלה) בשבת על גבי הפלאטה. נחלקו בזה הפוסקים, ונכון להחמיר בזה.
אם הטמין את התבשיל בשבת באיסור, והתבשיל כבר היה חם, כגון שהוא מונח על הפלאטה, בדיעבד מותר לאכול ממנו בשבת.

בענין ההלכה, אם מכסה בשמיכה את הסיר מכל הכיוונים בערב שבת האם זה בסדר? השמיכה זה לא דבר שמוסיף הבל י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

המנהג להקל בזה. כמו שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ו (סימן לב, לג).

במצב ששם את המגבת בערב שבת על החמין והאוכל היה מבושל ופיחד להשאיר המגבת כל הלילה שהמאכל לא ישרף והוריד המגבת, האם מותר להחזיר המגבת יותר מאוחר או בבוקר? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אם הסיר את המגבת בשבת עצמה, מותר לחזור ולהניחה על התבשיל.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה