הלכה ליום שישי כ"ט אלול תש"פ 18 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת להצלחת

התורם בני משפחתו וכל עם-ישראל ברוחניות ובגשמיות

ולרפואת כל חולי-עמו ישראל , לזיווג הגון לכל הרווקים והרווקות . בעז״ה נזכה כולנו יחד להיכתב ולהחתם בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה-טובה וגזרות-טובות.
יהי-רצון שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה אכי״ר

הוקדש על ידי

בעילום שם

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קרא, כרתי, סילקא ותמרים. ופירש רש"י, מפני שהם ממהרים לגדול, וסימן טוב הוא לראותם בראש השנה.

מתי אוכלים את "הסימנים"?
כבר כתבנו באחת ההלכות בעבר, שאדם שאוכל פירות וירקות קודם הסעודה, מכניס עצמו בספק אם צריך לברך ברכה אחרונה, או שיצא ידי חובה בברכת המזון שאחר הסעודה. ולפי שאין לאדם להכניס עצמו בספק ברכות לכתחילה, הנכון הוא לאכול את מיני הפירות והירקות הנזכרים, בתוך הסעודה, אחרי אכילת כזית פת של ברכת המוציא. וכן נהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

האם יש לברך על "הסימנים"?
כשאוכלים ממיני הירקות בתוך הסעודה, לוביא, קרא, כרתי, סילקא, וכן כשאוכלים מראש הכבש בתוך הסעודה, אין לברך עליהם ברכת הנהנין, דהיינו ברכת בורא פרי האדמה וברכת שהכל, משום שברכת המוציא פוטרתם אפילו אם אוכלם בלא פת, שהרי דרך ללפת את הפת בתבשילי ירקות.

וכשאוכלים ממיני הפירות בתוך הסעודה, התמר, הרימון, והתפוח בדבש, יש לברך עליהם ברכת הנהנין, שהיא ברכת בורא פרי העץ, משום שאין דרך לאכלם עם הפת, ואינם נפטרים בברכת המוציא לחם מן הארץ.

סדר האכילה:
כך הוא סדר אכילת הסימנים בלילי ראש השנה: תחילה יקח בידו תמרה (תמר) אחת ויברך עליה בורא פרי העץ, ואם התמרים הם פרי חדש, יברך עליהם גם כן ברכת שהחיינו, (ויזהר שלא יניחם על השולחן בשעת הקידוש כשמברך שהחיינו, שלא יפטרם בברכת שהחיינו שבקידוש ויפסיד ברכתו עליהם, אלא יסירם מן השולחן בשעת הקידוש, או יכסם במפה.) ואחר כך יטעם מעט מהתמרה ואז יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו", ויטעם עוד ממנה. (וכשאומר את נוסח ה"יהי רצון" יאמרנו בשם ומלכות (כלומר, יאמר בפירוש את שם ה' כפי שאומרים בכל הברכות).

ואחר כך יקח מהרימונים, ויאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה מלאים מצוות כרימון", ויטעם מהם. ואחר כך יקח מהתפוח בדבש ויאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".

ואחרי שטעם מהתפוח בדבש, יקח מהרוביא ויאמר: "יהי רצון וכו' שירבו זכיותינו ותלבבנו". ואחר כך יקח מהקרא (דלעת) ויאמר: "יהי רצון וכו' שיקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו". (ויש נוהגים לאכול גזר עם הדלעת, שהרי אומר "גזר" דיננו.) ואחר כך יקח הכרתי בידו ויאמר: "יהי רצון מלפניך וכו' שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". ואחר כך יקח הסילקא (תרד) בידו, ויאמר: "יהי רצון וכו' שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו". ואחר כך יקח ראש כבש או איל בידו, ויאמר: "יהי רצון וכו' שנהיה לראש ולא לזנב, וזה זכר לאילו של יצחק אבינו בנו של אברהם אבינו עליהם השלום."

כשרות הבשר
יש להזהר מאד בכשרות בשר או ראש כבש, שלא יקחנו אלא אם נודע לו בפירוש שהוא כשר, שנשחט על ידי שוחט מומחה ירא שמים, ושבבדיקתו הוברר שהוא "חלק", ואם אינו מוצא ראש כבש כזה, עדיף שייקח ראש עוף או דג או כל בהמה אחרת.

אכילת דגים
יש נוהגים לאכול דגים בראש השנה. לפרות ולרבות כדגים, וכן הובא מנהג זה בשם רבי דוד אבודרהם, ומרן החיד"א הביא שאין לאכול דגים בראש השנה, משום ששמו "דג" נופל על לשון דאג, והביא סמך לזה מתיקוני הזוהר הקדוש. ומכל מקום כשחל ראש השנה ביום שבת, לא יבטל מנהגו בכל שבת לאכול דגים. ויש שנזהרים שלא לאכול אגוז בראש השנה, כי אגוז בגימטריא "חטא". ומנהג זה הובא על ידי הרמ"א בשלחן ערוך.

עבדו את ה' בשמחה, וגילו ברעדה
הסימן הנכבד ביותר מכל הסימנים שיש לנהוג בהם בראש השנה, הוא שתהיה הנהגתו של אדם בביתו בנחת ובשלום ובשמחה בימים אלה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה עובד את ה' בשמחה מיוחדת ביום ראש השנה, והיה מתנהג באהבה ואחוה ובמאור פנים יוצאים מן הכלל עם כל הבאים בצל קורתו. (וזכור לי הכותב, שרוב ימי חייו, מרן זצ"ל לא היה מנשק את אהוביו. מלבד באחרית ימיו ממש. ובפעם הראשונה שזכיתי לקבל נשיקה ממרן זצ"ל, היה זה בלילות ראש השנה, וכן היה מידי שנה, כי אז היה מרן זצ"ל נוהג במאור פנים מיוחד). אך ידע כל אדם להזהר מקלות דעת ושיחת חולין רבה ביום ראש השנה, שהוא יום הדין, ויש להרבות בעיקר בתורה ותפלה וקריאת תהלים וכדומה, איש לפי מהללו. וכבר אמר אחד הגדולים, כי העולם נזהרים שלא לאכול בראש השנה אגוז, כי אגוז גימטריא "חטא". אך אינם זוכרים כי גם ה"חטא" בעצמו, הוא בגימטריא "חטא".

מערכת הלכה יומית מברכת את כל המנויים והלומדים היקרים, בברכת שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה, שיתמלאו כל משאלות לבכם לטובה ולברכה, ותעלו מעלה מעלה בתורה וביראת ה', מתוך שמחה ובריאות ועושר ושלום וכל טוב.

תזכו לשנים רבות, נעימות וטובות!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום!
רציתי לדעת אם אפשר לדפוק על השולחן בשבת? האם יש בזה בעייה של השמעת קול בשבת/יום טוב? ג' תשרי תשפ"א / 21 בספטמבר 2020

לדפוק בקצב מסויים, אסור. אבל יכול לעשות בשינוי, כמו עם גב היד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה