בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה.
אדם שהביאו לפניו מיני פירות שונים, מפרי העץ ומפרי האדמה, כגון ששמו לפניו תפוחים ופלפלים, מן הדין יכול לברך על איזה מהם שירצה תחילה. ואפילו אם הפרי שנמצא לפניו הוא משבעת המינים, כגון שנמצאים לפניו, זיתים ופלפלים, יכול להקדים ברכת "בורא פרי האדמה" על הפלפל, לפני שיברך ויאכל מן הזיתים. מפני שאין דין קדימה לשבעת המינים, אלא בפירות שברכותיהן שוות, כגון תפוחים ותמרים, ששניהם ברכתם "בורא פרי העץ", ולכן חייב להקדים את ברכת התמרים, ולאחר שיאכל מהם קצת, יוכל לאכול מהתפוחים, אבל שני מיני פירות שאין ברכותיהן שוות, כגון זית, שברכתו "בורא פרי העץ", ופלפל שברכתו "בורא פרי האדמה", אין ביניהם דיני קדימה כלל, ויכול לברך על איזה מהם שירצה תחילה.
וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמכל מקום, נכון להקדים ברכת "בורא פרי העץ" לברכת "בורא פרי האדמה", אלא אם כן פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדים החביב תחילה. דהיינו כגון במקרה שהזכרנו שיש לפניו תמרים ופלפלים, מעיקר הדין יכול לברך על הפלפל "בורא פרי האדמה" ראשון, אלא שנכון להקדים ברכת "בורא פרי העץ" ולברך על התמרים תחילה, אבל אם הפלפלים חביבין עליו יותר מהתמרים, יברך תחילה על הפלפלים ויאכל מהם, ורק אחר כך יברך ויאכל מהתמרים.
