הלכה ליום ראשון ט' שבט תשס"ז 28 בינואר 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למרים בת עדנה

הוקדש על ידי

עמרם

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה.

אדם שהביאו לפניו מיני פירות שונים, מפרי העץ ומפרי האדמה, כגון ששמו לפניו תפוחים ופלפלים, מן הדין יכול לברך על איזה מהם שירצה תחילה. ואפילו אם הפרי שנמצא לפניו הוא משבעת המינים, כגון שנמצאים לפניו, זיתים ופלפלים, יכול להקדים ברכת "בורא פרי האדמה" על הפלפל, לפני שיברך ויאכל מן הזיתים. מפני שאין דין קדימה לשבעת המינים, אלא בפירות שברכותיהן שוות, כגון תפוחים ותמרים, ששניהם ברכתם "בורא פרי העץ", ולכן חייב להקדים את ברכת התמרים, ולאחר שיאכל מהם קצת, יוכל לאכול מהתפוחים, אבל שני מיני פירות שאין ברכותיהן שוות, כגון זית, שברכתו "בורא פרי העץ", ופלפל שברכתו "בורא פרי האדמה", אין ביניהם דיני קדימה כלל, ויכול לברך על איזה מהם שירצה תחילה.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמכל מקום, נכון להקדים ברכת "בורא פרי העץ" לברכת "בורא פרי האדמה", אלא אם כן פרי האדמה חביב עליו יותר, שאז יקדים החביב תחילה. דהיינו כגון במקרה שהזכרנו שיש לפניו תמרים ופלפלים, מעיקר הדין יכול לברך על הפלפל "בורא פרי האדמה" ראשון, אלא שנכון להקדים ברכת "בורא פרי העץ" ולברך על התמרים תחילה, אבל אם הפלפלים חביבין עליו יותר מהתמרים, יברך תחילה על הפלפלים ויאכל מהם, ורק אחר כך יברך ויאכל מהתמרים.

שאלות ותשובות על ההלכה

זיתים שנמצאים על השולחן בזמן הקידוש האם צריך לכסות אותם ט' טבת תשפ"ב / 13 בדצמבר 2021

לא. אין צורך לכסותן. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה