הלכה ליום שלישי י"ח שבט תשס"ז 6 בפברואר 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחיים בן נעומי

שה' ירפאהו ממחלתו בקרוב.

הוקדש על ידי

נכדו נריה גפרי

דיני ברכת פירות וירקות

על הירקות מברך בורא פרי האדמה, ואפילו אם בשלם, כל זמן שהירק הוא טוב בין כשהוא מבושל בין כשהוא חי באותה מידה, ברכתו בורא פרי האדמה חי ומבושל. וכן פירות שברכתם בורא פרי העץ, מברך עליהם בורא פרי העץ אפילו כשהם מבושלים, וכגון אפרסקים שעושים מהם "קומפוט" שמבשלים אותם עם סוכר, ברכתם בורא פרי העץ בין כשהם חיים בין כשהם מבושלים.

אבל ירקות שדרך העולם לאכלם כשהם מבושלים, כגון כרובית ודלעת, אף על פי שאפשר לאכלם גם כשהם חיים, מכל מקום כיוון שהדרך לאכלם מבושלים, שהם טובים יותר כשהם מבושלים, ברכתן כשהם חיים שהכל נהיה בדברו, ורק אם בשלם מברך עליהם ברכתן המיוחדת להם "בורא פרי האדמה".

וכבר כתבנו, בהלכה הקודמת, שירק או פרי שהוא טוב יותר כשהוא חי ממבושל, אם בשלו מברך עליו שהכל נהיה בדברו, כדין כל מאכל שנשתנה לרעה.

לסיום נזכיר מעט פירות שברכתם בורא פרי העץ ועלולים לטעות בברכתם: אבוקדו, חבושים, מרציפן, משקדים, סאברס, ערמונים (קתניאס), פיסטוק חלבי, פירות עץ מרוסקים, אנונה, אגוז אילסר. כולם ברכתם בורא פרי העץ.

וכן נזכיר מעט ירקות שברכתן בורא פרי האדמה ועלולים לטעות בברכתם: בוטנים, אננס, פסיפלורה, בננה מרוסקת, פירה מתפוחי אדמה, חיטה תפוחה (שלווה), פופקורן, פרכיות אורז, פפאיה, שומשום עם דבש וסוכר, תות שדה. כולם ברכתם בורא פרי האדמה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב.
אשמח לדעת מהיא ברכתו של הקווי לפי דעת מרן הרב עובדיה זצוק"ל א' טבת תשפ"ב / 5 בדצמבר 2021

בורא פרי העץ. 

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה