הלכה ליום חמישי ט' כסלו תשס"ז 30 בנובמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

האם שייכים מושגים של קניה ומכירה בעניינים רוחניים.

בהלכות הקודמות נתבאר שאדם המחזיק מבחינה כלכלית באנשים אחרים הלומדים, נחשב לו הדבר כאילו הוא לומד בעצמו. (אולם אינו רשאי ליבטל לגמרי מן התורה כמו שהזכרנו.)

נאמר בשיר השירים "אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו". (ועניין האהבה הנזכרת היא אהבת ה' ומצוותיו.) ובגמרא במסכת סוטה (כא.)  שאלו, מאי בוז יבוזו לו? (כלומר באיזה אופן אם ייתן אדם מממונו תמורת תורה ומצוות בוז יבוזו לו,) ועונה הגמרא, כהלל ושבנא. ומסבירה הגמרא, כי הלל ושבנא אחים היו, שבנא עסק בסחורה והתעשר מאד, ואילו הלל עסק בתורה מתוך עוני עצום, לבסוף נתמנה הלל נשיא על ישראל, בא אליו שבנא ואמר, הבה נחלוק יחדיו את רכושי ואת חלקך בעולם הבא בזכות התורה שלמדת, יצאה בת קול ואמרה, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. ועוד אמרו בגמרא שרבי יוחנן היה גם כן עני, והיה עוסק בתורה, והנשיא היה מפרנסו ומספק כל צרכיו בזמן שהיה עוסק בתורה, ועל כך לא נאמר "בוז יבוזו לו" משום שהנשיא לא בא לרבי יוחנן אחרי שלמד וביקש לקנות בכסף זכות תורתו, אלא היה מפרנסו ומתוך כך יכול היה רבי יוחנן לשקוד בתורה, והרי זה כשכר כל מחזיק ביד תלמידי חכמים, שאינו בבחינת "קניית זכות רוחנית בכסף" אלא בבחינת סיוע להרבות תורה בעולם אשר אין מעלה למעלה ממנה.

ועל פי דברי הגמרא פסק רבינו ירוחם, שהעוסק בתורה יכול להתנות עם האיש הבא להחזיק בו קודם שיעסוק בתורה שייטול חלק מלימודו, כמו יששכר וזבולון, אבל אחר שעסק בתורה כבר, ובא לתת חלק מלימודו עבור ממון, אינו כלום, שעל זה נאמר, אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. והביא דבריו מרן הבית יוסף, וכן פסקו הרמ"א והש"ך.

והגאון ההפלאה (רבי פינחס הלוי איש הורויץ) כתב, יש חושבים, שעל ידי החזקתם בתלמיד חכם, הם קונים ממנו חלק מתורתו, כדרך שאר משא ומתן, אולם חלילה מלחשוב כן, וכי ימכור תלמיד חכם אפילו שעה אחת מחלקו מחיי העולם הבא, אשר הוא יפה מכל חיי העולם הזה, וכל שכן שעה אחת בתורה שהיא חשובה מכל חיי העולם הזה. ומה שאמרנו שיש שכר למחזיקים ביד לומדי תורה, אין זה מחמת שקנו זכות לעולם הבא מן החכם בממון, אלא שהמחזיק ביד לומדי תורה מקבל שכרו מאת הקדוש ברוך הוא, ואין לזה שום שייכות לשכרו של התלמיד חכם. (והארכנו בזה בהלכה הקודמת)

וככל הדברים האלה כתב גם כן רבינו האי גאון, כי אין שכר המצוות דבר שהזוכה בו יכול להקנותו לאחר, והוסיף כי מי שבאמת הלך ומכר לאחר חלק מחלקו לעולם הבא, לא רק שבודאי לא מכר כלום, אלא שגם יש לומר שהפסיד את חלקו לעולם הבא, לפי שזלזל בשכרו והשתמש בו כקרדום לאכול בו לחם.

ולפיכך כאמור אסור לעשות עניינים של מקח וממכר בשכר המצוות, שלא רק שאין בשכר המצוות שייכות לקניה ומכירה, אלא אף יש בכך משום זלזול חמור בשכר המצוות שנותן ה' יתברך. ולכן המסייע בידי לומדי תורה, צריך שיסייע בידם בעת לימודם ויחשב לו הדבר כמו שלומד תורה, ואם מסייעם אחר תלמודם לא יחשוב לקנות בזה משכרם על לימודם שעבר, אלא יחשוב שעושה בכך מצוה כמו שאמרו רבותינו, שיש מצוה לגרום הנאה לתלמידי חכמים, אבל אין הדבר נחשב כאילו לומד תורה בעצמו, אלא אם מתוך תמיכתו הם מתפנים מטרדת הפרנסה ושוקדים בתורה הקדושה.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה