הלכה ליום חמישי כ"ה כסלו תשפ"ה 26 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

אלון הי"ו

הוקדש על ידי

פלוני

נר חנוכה במוצאי שבת

הלילה נמשיך להדליק נרות חנוכה. שה' יתברך ירצה את מעשינו, ויאיר אור חדש על ציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו. אמן כן יהי רצון

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסומי ניסא בהדלקת הנרות בבית הכנסת, שהרי אם יבדילו קודם ההדלקה, רוב הציבור ילכו לבתיהם קודם ההדלקה, ולא יראו את ההדלקה בבית הכנסת.

כשמגיע אדם לביתו, יקדים להבדיל על הכוס תחילה, ואחר כך ידליק נרות, שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. (ומצות הבדלה היא תדירה, שעושים אותה בכל שבוע).

זמן רבינו תם
למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם, הוא הדין שאף במוצאי שבת חנוכה צריכים להמתין שלא להדליק נרות עד זמן רבינו תם, מפני שאין זה מנהג טוב ותו לא, אלא ראוי ונכון לכל אחד ואחת לנהוג כשיטת רבינו תם, ובפרט שכן דעת מרן השולחן ערוך. וכפי מנהגו הטוב של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שעורר על ענין זה כל ימי חייו, ועורר גם אותנו לכתוב על כך בהלכה יומית, ורבים שמעו בקולו ועליהם תבא ברכת טוב.

ברכת בורא מאורי האש
אין מברכים ברכת "בורא מאורי האש" על נרות חנוכה (וכגון בבית הכנסת שמדליקים קודם ההבדלה, או אם טעה והדליק נרות קודם ההבדלה), שהרי אסור ליהנות מנרות חנוכה, ואין מברכים "בורא מאורי האש" עד שיאותו לאורו של נר ההבדלה, כלומר, הנאה מאור הנר, אבל על נר השמש שהוא חול, מותר לברך "בורא מאורי האש".

הדלקת נרות חנוכה בחשמל
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאין יוצאים ידי חובה בהדלקת חנוכייה חשמלית, מפני שאין בחנוכייה חשמלית לא שמן ולא פתילה, והנס שהתרחש במנורת בית המקדש היה בשמן שהספיק לשמונה ימים, ולכן אף שמותר להשתמש לנר חנוכה בנרות של נפט או שמן פרפין וכדומה, מכל מקום יש דמיון בינם לבין שמן זית, מה שאין כן בחשמל, ועוד נוספו בזה סברות לאיסור הדלקת נר חנוכה בחשמל. ומכל מקום כתב מרן הרב זצ"ל, שאם יזדמן שאין לאדם שום אפשרות להדליק בשמן או בשעווה, ידליק במנורה חשמלית בלא ברכה. וצריך שיהיה הנר מונח במקום שאין רגילים להניחו בשאר ימות השנה כדי שיהיה ניכר שהוא נר חנוכה.

וכבר הזכרנו בדין הדלקת נרות שבת, שלגבי ברכת בורא מאורי האש בהבדלה במוצאי שבת, צריך שיהיה נר ממש עם אש גלויה, אבל אין לברך על נר חשמל. וכן הסברנו את הדין בזה לעניין נרות שבת.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות חנוכה - הדלקה במוצאי שבת

אורך השיעור: 01:30:29         הורד     (25.90 MB)

עין יעקב - חנוכה

אורך השיעור: 01:19:32         הורד     (17.12 MB)

שמן חנוכה - פרשת וישב תשע"א

אורך השיעור: 00:58:38         הורד     (13.40 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם זכינו בהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת ושם גם הבדלה, האם אפשר ו/או נכון - או אסור להדליק שוב בבית? כ"ד כסלו תש"פ / 22 בדצמבר 2019

אין לזה שייכות, וחייב להדליק שוב בביתו,

לגבי נר חנוכה במוצאי שבת כתבתם :"למנהג רבים ושלמים הנוהגים להחמיר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת, עד שיבוא זמן רבינו תם", אם זה חומרה איך מחמירים לחכות לזמן ר"ת ומצד שני מפסידים להדליק בזמן צאת הכוכבים שהוא הזמן לכתחילה לכולי עלמה לא?! האם אפשר להחמיר ולהפסיד מצווה לכתחילה ? (ועוד לדעת הרמב"ם ועודנראה לי, ניתן להדליק רק בחצי שעה אחר צאת הכוכבים דווקה וזמן ר"ת הוא הרבה אחרי זה לא בגדר חומרה שמביא קולה ?!) כ"ג כסלו תשע"ז / 23 בדצמבר 2016

כפי שכתבנו (והסברנו יותר בהלכה שנאמרת בעל פה), מאחר ולדעת רבינו תם, ולדעת רוב הראשונים, ולדעת מרן השלחן ערוך, השבת עדיין לא יצאה, לכן חומרא זו, לנהוג כדעת רבינו תם, חשיבותה גדולה יותר משאר חומרות. ומאחר ומדובר כאן בחילול שבת לדעת רבינו תם, לכן אנו סומכים על דברי הפוסקים שמיקלים להדליק אפילו בשעה מאוחרת, ובפרט שאנו נוהגים כן למעשה, ומברכים על הדלקה זו, ולא חוששים כלל להשיטות שלאחר שתכלה רגל מן השוק אינו יכול להדליק. לכן יש מקום לדחות את המצוה מן המובחר להדליק בצאת הכוכבים, כדי לחוש לדעת רבינו תם ומרן השלחן ערוך בענין צאת השבת.

אבל חכם משאש מתיר לכתחילה בנר חשמל כ"ט כסלו תשע"ה / 21 בדצמבר 2014

ישנם עוד פוסקים שהיקלו בזה, ומרן זצוק"ל דן בדבריהם, והכריע שאין להקל בזה לברך בשם ומלכות על נר חשמל.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה