הלכה ליום שלישי ט' אלול תשס"ה 13 בספטמבר 2005

המשך דין המסתפק אם ברך ברכת המזון

בהלכה הקודמת ביארנו שכיון שברכת המזון היא מן התורה, לפיכך מי שאכל ושבע ונסתפק אם בירך ברכת המזון, חייב לברך ברכת המזון מספק. והזכרנו גם שיש ספק אם חיוב נשים בברכת המזון הוא מן התורה, ולפיכך אשה שנסתפקה אם בירכה ברכת המזון אם לאו, אינה מברכת מספק.

אולם כבר נתבאר שהברכה הרביעית בברכת המזון, אין חיובה מן התורה אלא מדרבנן, ואף על פי כן כתבו כמה מגדולי הפוסקים, שכשחוזר לברך מספק ברכת המזון, חוזר לברך גם ברכה זו, כדי שלא יבואו לזלזל בה שאין חיובה מן התורה, וכן דעת מרן החיד"א ועוד. אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, הביא שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים ולפיכן משום ספק, נקטינן ספק ברכות להקל, ואינו חוזר לברך ברכת הטוב והמטיב.

ואם מסתפק אדם אם בירך ברכת המזון אם לאו, ואשתו מזכירתו שכבר בירך, בודאי יכול לסמוך על דבריה שכבר בירך, אבל אינו יכול לסמוך על דברי קטן שאומר לו שכבר בירך, שאין נאמנות לקטן באיסורין דאוריתא, ורק אם נזכר על פי דברי הקטן שכבר בירך ברכת המזון, או שנזכר על ידי סימנים שאומר לו הקטן שכבר בירך, כגון שמזכיר לו שכבר נטל מים אחרונים, והוא רגיל תמיד להסמיכם לברכת המזון, אינו צריך לחזור ולברך, כיון שיש רגליים לדבר שכבר בירך ברכת המזון, (על פי תשובת מרן שליט"א שבספר ילקוט יוסף ח"ג.)

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה