הלכה ליום שני ח' אלול תשס"ה 12 בספטמבר 2005

דין מי שנסתפק אם ברך ברכת המזון

בגמרא במסכת ברכות (מח:) למדו רבותינו מן הפסוק (דברים ח.) "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך", ששלושת הברכות הראשונות בברכת המזון "הזן את הכל", "על הארץ ועל המזון", וברכת "בונה ירושלים", הן מן התורה. ואמרו שם בגמרא, שהברכה הרביעית שבברכת המזון "המלך הטוב והמטיב לכל" היא מתקנת רבותינו, שתקנו אותה לאחר שבזמן החורבן נהרגו על ידי האויבים, יושבי העיר ביתר, ובמשך זמן רב לא התאפשר לקבור אותם, וביום בו ניתנו הרוגי ביתר לקבורה, תקנו את ברכת הטוב והמטיב, "הטוב" שלא הסריחו, ו"המטיב" שניתנו לקבורה.

ולפי האמור שברכת המזון היא מן התורה, אמרו בתלמוד ירושלמי (ברכות פרק א.) שאם אדם אכל שיעור כביצה פת, דהיינו חמישים ושישה גרם פת, וכעת הוא מסופק אם ברך ברכת המזון אם לאו, צריך לברך ברכת המזון מספק, משום שברכת המזון דאוריתא, וספק דאוריתא לחומרא.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שדין זה הוא דוקא אם אכל כביצה פת, שאז חיובו בברכת המזון הוא מן התורה, וכן אם אכל פחות משיעור כביצה פת, אבל אכל שיעור כזית פת, שהוא שיעור עשרים ושבעה גרם, ואכל עוד מאכלים אחרים ושבע מהם, גם כן חייב לברך ברכת המזון מספק, אבל אם לא אכל אלא כזית פת, ולא השלים לשיעור כביצה במאכלים אחרים, אין חיובו בברכת המזון אלא מדרבנן, ולכן אם נסתפק אם ברך ברכת המזון אם לאו, אינו חוזר ומברך, שספק ברכות דרבנן להקל.

ובגמרא במסכת ברכות (דף כ:), מסתפקת הגמרא אם חיוב נשים בברכת המזון היא מן התורה, ולפיכך אשה שמסתפקת אם בירכה ברכת המזון אם לאו, אינה חוזרת לברך מספק, שספק דרבנן להקל. ובהלכה הבאה יובאו עוד פרטי דינים בזה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה