הלכה ליום שלישי כ' חשון תשפ"ב 26 באוקטובר 2021

הטועם מן המאכל, האם מברך?

ביארנו כבר בכמה הזדמנויות, לענין ברכות הנהנין שאנו מברכים לפני האכילה, כגון ברכת שהכל וברכת מזונות, ש"ברכה ראשונה אין לה שיעור". כלומר, מי שאוכל איזה דבר, לעולם הוא מברך ברכה ראשונה על מה שהוא אוכל, וכגון מי ששותה אפילו טיפת מים, שמברך שהכל נהיה בדברו על שתיה זו. וכן על זה הדרך. שהרי אסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה, וגם באכילה מועטת יש הנאה. ורק לענין ברכה אחרונה, או ברכת המזון, צריך שיאכל מהמאכל שיעור כזית, (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם), וכמו שביארנו, אבל ברכה ראשונה יש לברך בכל שיעור.

ובגמרא במסכת ברכות (יד.) אמרו, מטעמת אינה צריכה ברכה. כלומר, דבר שאוכלים ממנו שלא לשם אכילה, אלא בכדי לטעום ממנו אם צריך להוסיף בו איזה תבלין וכדומה, אין לברך עליו לפני האכילה. ורק אם אכל מהמאכל יותר משיעור רביעית (שמונים ואחת מ"ל), צריך לברך לפני אכילה זו, שהרי לא יתכן שאדם יאכל שיעור גדול כזה בלי לכוין גם כן לשם אכילה, שהרי לטעימה בלבד אין צורך בשיעור גדול כל כך.

ונחלקו רבותינו הראשונים בפירוש הדבר במה שאמרו "מטעמת אינה צריכה ברכה". שלדעת רבינו חננאל אין הטועם פטור מברכה אלא אם פולט את המאכל אחרי שטועם ממנו. שמכיון שאינו בולע כלום, אינו צריך לברך על המאכל. ואילו לדעת הרמב"ם אף אם טועם מן המאכל, כל שאינו מכוין לשם אכילה, אלא הוא אוכל לצורך טעימה בלבד, אינו מברך בתחילה על מה שאוכל. שלא תיקנו ברכה אלא על מאכל שאוכלו ונהנה ממנו וכוונת האכילה היא לשם אכילה, ולא לשם טעימה בלבד.

ולענין הלכה, כתב מרן בספר בית יוסף, שכיון שלשיטת הרמב"ם מסכים גם רבינו הרי"ף, ובפרט שיש כאן ענין של ספק "ברכות", שכן המברך על מטעמת שהוא בולע ממנה, הוא מברך ברכה לבטלה לדעת הפוסקים הסוברים שאין לברך על טעימה כזו. לכן להלכה יש לפסוק כדעת הרמב"ם, שאפילו אם הוא בולע מהמאכל, מכיון שאינו מכוין לשם אכילה, אינו מברך בתחילה על מה שאוכל. וכן פסק מרן גם בשלחן ערוך.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, הביא שלדעת רבינו חננאל מסכימים גם הרשב"ץ, רבינו שמעון בר צמח, והסביר התשב"ץ כן גם בדעת הרמב"ם, שלעולם כל שהוא בולע ממה שאוכל, חייב לברך בתחילה, ולא אמרו מטעמת אינה צריכה ברכה אלא דוקא באופן שאינו בולע מהמאכל, אלא טועמו ופולטו. וכן פסקו עוד רבים מרבותינו הראשונים. ומכל מקום לענין הלכה בודאי שעלינו לפסוק כדעת מרן השלחן ערוך, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל".

אולם בכדי לצאת ידי כל השיטות, נכון להחמיר שבשעה שטועם מהמאכל והוא בולע ממנו, יכוין בדעתו גם כן להנות מהתבשיל בתורת אכילה, שאז לכל הדעות רשאי לברך על מה שטועם, שהרי הוא מתכוין גם כן להנאתו, ובזה יצא מכל חשש של אכילה בלא ברכה.

ולסיכום: הטועם מן התבשיל, אינו מברך על טעימה זו, (אלא אם הוא אוכל שיעור של שמונים ואחת מ"ל). ומכל מקום מהיות טוב, יכוין בשעה שטועם מהתבשיל לשם אכילה, כלומר שהוא מתכוין גם כן ליהנות מהמאכל, ואז יוכל לברך על מה שטועם, ויצא ידי חובת כל השיטות.

שאלות ותשובות על ההלכה

בקורונה יש בעיה של טעם וריח
האם צריך לברך ברכות הנהנין בכל מקרה כ"ה ניסן תשפ"ב / 26 באפריל 2022

בספר פסקי תשובות סימן רג הביא בשם כמה אחרונים שצריך לברך. תבורכו מפי עליון,

מה המקור לזה בדברי מרן הרב עובדיה? ו' ניסן תשפ"ב / 7 באפריל 2022

חזון עובדיה ברכות (ט"ו בשבט) עמוד קנח והלאה.

שלום וברכה,
רציתי לשאול מי כותב את ההלכה היומית?
ממש ממש יפה ומסודר ובהיר ז' כסלו תשפ"ב / 11 בנובמבר 2021

הכותב הוא הרב יעקב ששון, נכדו ותלמידו של מרן זצ"ל, מחבר ספרי אביר הרועים. 

מדבריכם מובן שבכל מצב. אולי כדאי להאיר כי רק אם הוא צמא שהרי כדברי המשנה : "השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו" א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

תודה על ההערה, וכבר כתבנו בזה בעבר בהלכה יומית, ויש לציין זאת גם בהלכה זו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה