הלכה ליום חמישי י"ד אדר ב תשפ"ב 17 במרץ 2022

דברים לכבוד פורים ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר במגילה, לאחר שצותה אסתר להתענות שלושה ימים, והחליטה לבוא אל אחשוורוש לבקש ממנו לבוא אל המשתה: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת". ואמרו רבותינו במדרש, שכאשר ראה המלך את אסתר עומדת לפניו, חמתו בערה בו, על כך שאסתר הפרה את החוק, ונכנסה לפניו בלי הזמנה מצידו.

אסתר התבוננה בעיניו של אחשורוש, שהיו בוערות כאש, והבינה שהוא כועס מאד, לכן נבהלה מפניו, והניחה את ראשה על הנערה שעמדה מימינה. אך ה' יתברך ראה את צערה של אסתר היתומה, בזכות כך שבטחה בו תמיד. ובגמרא (דף טו:) אמר רבי יוחנן, באותה שעה נזדמנו לאסתר שלושה מלאכי השרת, אחד הגביה את צווארה, אחד משך עליה חוט של חסד, והוסיף לה יופי על יופיה, והדר על הדרה, ואחד מתח את שרביט הזהב כדי שתגע בה אסתר.

ואמרו רבותינו שם בגמרא, באותה שעה אמרה אסתר, "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי"?

ופירשו רבותינו "אלי אלי", בא לרמוז על שני מקרים שהציל ה' את ישראל, "אלי" שבים סוף, "אלי" שבהר סיני. ונראה לפרש, שאסתר ראתה שהסתלקה ממנה רוח הקודש, וחשבה, שאולי מחמת עוונותיהם של ישראל שהשתחוו לצלם, אינם ראויים שיעשה להם נס. ושוב נרגעה והתיישבה בדעתה, שבכל זאת ה' יהיה מחסה לעמו, כי כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל, והרי כשעברו ישראל את ים סוף היה פסל מיכה עמהם, ובכל זאת עשה להם ה' נס, משום שכאשר מדובר בכל עם ישראל, אין הקדוש ברוך הוא דן אותם לפי מעשיהם, כי הם עיקר העולם, לכן אמרה "אלי", זהו "אלי" שהציל את ישראל בים סוף.

ובכל זאת חשבה אסתר, אולי עתה היה ראוי להם שיענשו, כי נאמר עליהם שהיו "עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" ולא היתה ביניהם אחדות, ואם כן אין ראוי לדון אותם כאילו הם עם אחד, שהרי הם עצמם מסוכסכים ומפורדים. אולם שוב התבוננה אסתר ואמרה, שמאחר ועתה ישראל שבו בתשובה, ונעשו מאוחדים, בודאי יעשה להם ה' נס, כשם שבשעה שהיו מאוחדים לפני מעמד הר סיני, נעשו ראויים לקבלת התורה, שנאמר "ויחן שם ישראל", שהיו עם אחד בלב אחד. ואם כן גם עתה, "אלי" שבהר סיני", גאל והצל את ישראל, שהם מאוחדים.  

ואמנם שמע ה' את תפילתה, ועשה לה נסים ונפלאות, כך ישמע ה' את תפלות כל ישראל, וישמרם ויצילם בכל מקום שהם, נשמע ונתבשר בשורות טובות, ישועות ונחמות. אמן כן יהי רצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה