הלכה ליום שני ט"ו שבט תשפ"ו 2 בפברואר 2026

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

שירה שירן בת עדנה

להצלחתה וסיום כל ההליכים המשפטיים בקרוב.

הוקדש על ידי

משפחתה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן ברכת דייסת דגנים, וכן ברכת עוגות ועגיות היא "בורא מיני מזונות". אבל שאר מיני הירקות והקטניות, אף על פי שבישלם, מברך עליהם בורא פרי האדמה. ולכן תבשילים של חומוס או שעועית או עדשים, וכל כיוצא בזה, ברכתם בורא פרי האדמה.

ומעתה היה ראוי לברך על האורז ברכת "בורא פרי האדמה", שהרי האורז אינו מין דגן. אולם בברייתא במסכת ברכות (לז.) מבואר, שדין האורז לענין זה הוא כדין מיני דגן, שאם הוא חי (שאוכלו בלא בישול) מברך עליו "בורא פרי האדמה", אבל אם הוא מבושל, מברכים עליו "בורא מיני מזונות". והטעם שהשוו רבותינו את דין האורז לדין שאר חמשת מיני דגן, כתב רבינו הרא"ש, שהוא מפני שהאורז משביע וסועד את הלב. ומכל מקום שונה דין האורז מדין שאר חמשת מיני דגן, שעל חמשת מיני דגן אם בירך בורא מיני מזונות, מברך לאחריהם ברכה אחרונה ברכת "על המחיה", ואילו האורז, מברך אחריו ברכת "בורא נפשות".

וטעם הדבר, הוא מפני שחמשת מיני דגן כולם הם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שהרי ארץ ישראל נשתבחה בחיטה ובשעורה, וגם הכוסמין הם מין של חטים. ושבולת שועל ושיפון הם מיני שעורים. ולכן חמשת מיני הדגן כולם הם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. אבל האורז אינו משבעת המינים, ולכן ברכתו האחרונה היא ברכת בורא נפשות כדין שאר הירקות והקטניות.

ומעתה נבא לדון לענין פריכיות אורז, שמאחר שהאורז ניכר בהן ונראה שהוא תפוח ואינו מבושל כלל, לכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כי הברכה הראויה על פריכיות אלו, היא ברכת בורא פרי האדמה. שהאוכל פריכיות אורז דינו שווה לדין מי שאוכל אורז שאינו מבושל, שמבואר בברייתא שמברך בורא פרי האדמה.

אולם לענין "פצפוצי אורז", כתב הגאון רבי משה פיינשטיין ז"ל, שמכיון שלפני שאופים ומתפיחים את פצפוצי האורז, מבשלים אותם במים, ומאז ברכתם היא "בורא מיני מזונות", לכן גם אם לאחר מכן אפו את הגרעינים והחזירו אותם למצב שהם נראים כאילו אינם מבושלים, מכל מקום לא חזרה ברכתם להיות בורא פרי האדמה. ולכן ברכת פצפוצי אורז היא "בורא מיני מזונות". וכן עוגות ועוגיות העשויות מפצפוצים אלו, ברכתם בורא מיני מזונות, כדין האוכל אורז מבושל. (ושמענו שיש יצרנים, בפרט בחוץ לארץ, שמייצרים פצפוצי אורז שאינם מבושלים כלל, ועל אלו יש לברך "האדמה").

ולסיכום: על האורז מברך בתחילה ברכת בורא מיני מזונות, ואם אכל שיעור כזית (כעשרים ושבע גרם) ונתחייב בברכה אחרונה, מברך "בורא נפשות". וכן דין מי שאכל פצפוצי אורז, שמכיון שמבשלים אותם לפני האפיה, מברך עליהם בורא מיני מזונות. אבל האוכל פריכיות אורז, מכיון שאינן מבושלות כלל, מברך עליהן בורא פרי האדמה, וכדין מי שאוכל שאר מיני קטניות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכאורה האורז בפירכיות דבוק אחד לשני ומה גרע מאורז מבושל שנדבר אחד לשני שברכתו מזונות? י"ז שבט תשפ"ו / 4 בפברואר 2026

זו באמת דעת הגרי"ש אלישיב. אבל הרבה פוסקים חלקו על דבריו, כי ההדבקה בפריכיות אינה מחמת בישול ממושך, אלא סתם, מפני שהניפוח של האורז היה כאשר כמה גרגרים צמודים זה לזה. תבורכו,

האם מברכים על טלית של בבית כנסת שלובשים לכבוד הציבור (למשל עליה לתורה שץ או ברכת כהנים)
תודה ט' שבט תשפ"ג / 31 בינואר 2023

אם הטלית אינה שלו, לא יברך עליה, כי היא טלית שאולה, ואם היא של בית הכנסת, מברך עליה אפילו אם לובשה באופן זמני כמו שכתבת. 

שלום וברכה. האם מותר להרים ילד שמחזיק מוקצה? ואם אני כבר מחזיקה אותו/ הוא יושב על ברכיי ולוקח מוקצה? מה עליי לעשות? האם זה תלוי בגיל הילד? ט' שבט תשפ"ג / 31 בינואר 2023

אין להרים ילד שמחזיק מוקצה, כמו שמבואר בשלחן ערוך סימן שט, אבל אם התינוק בוכה מאד ומצטער שלא מרימים אותו, יש להקל, ובתנאי שלא מדובר במוקצה מחמת חסרון כיס, כלומר דבר יקר, או בכסף, שאז אין להקל משום שחששו שמא יפול החפץ והוריו ירימו אותו. תבורכו,

מה ברכה אחרונה על פרכיות אורז של פיטנס? רכיבים: קמח תירס מלא 39%, קמח אורז 21%, קינואה 19% קמח שיבולת שועל מלא 16%
(סך הדגנים 76%) תודה רבה כ"ט סיון תשפ"ב / 28 ביוני 2022

בורא מיני מזונות. 

מה מברכים על פריכיות כוסמין ח' טבת תשפ"א / 23 בדצמבר 2020

בורא מיני מזונות. הכוסמין הוא מין דגן. 

שלום
רציתי לדעת מה מברכים על פריכיות תפוח אדמה מ 3 דגנים?
הפריכיות בטעם פוטטו (תפוח אדמה)
תודה כ"ה תשרי תשפ"א / 13 באוקטובר 2020

אם יש בהם אחד מחמשת מיני דגן, ברכתן מזונות. 

מדבריכם בהלכות האחרונות יוצא שלספרדים כדורי פלאפל או ממרח חומוס ברכתם האדמה אפילו שנשתנה צורתם? ט' אדר ב תשע"ט / 16 במרץ 2019

כן כתב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ז סימן כט, שעל הפלאפל יש לברך האדמה. אולם אחר כך הוסיף במילואים, שמאחר ויש בו הרבה מיני תבלין ופירורי לחם ונשתנה טעם האפונים וגם אינם ניכרים בכלל בעיסה, לכן יש לברך עליו שהכל.

מדוע על אורז מבושל מברכים מיני מזונות, מדוע לא אדמה?
אם מוציאים גרגר אורז מתוך הצלחת ניכר שזה אורז, על גרגר  חיטה או חומוס מבושל ניתן לברך אדמה? ו' כסלו תשע"ג / 20 בנובמבר 2012

האורז שונה משאר הקטניות, שמאחר ויש לו חשיבות, מברכים עליו ברכת מזונות כשהוא מבושל.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה