הלכה ליום שישי כ"ו אלול תשפ"א 3 בספטמבר 2021

פרשת השבוע - פרשת נצבים

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

נאמר בפרשה: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵ֣רְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".

רבותינו במסכת מגילה (לא:) אמרו, עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורים קללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה, כדי שתכלה שנה קללותיה. כלומר, עזרא תיקן שיקראו בפרשת "כי תבא" שקראנו בשבוע שעבר, כדי שתכלה שנה וקללותיה. והקשו התוספות, מדוע אם כן לא קוראים באמת בפרשת כי תבוא בשבת האחרונה שלפני ראש השנה? מדוע בין ראש השנה לפרשת כי תבוא נמצאת תמיד פרשת נצבים? והסבירו התוספות, שזאת משום שאנו רוצים להפסיק ולקרוא בשבת האחרונה שלפני ראש השנה בפרשה שלא מוזכרות בה קללות, ולא להסמיך את הקללות ליום ראש השנה.

ובכל זאת מצאנו בדברי רבותינו, כי יש קשר גם בין פרשת נצבים לראש השנה, ואין פרשת נצבים עומדת רק כחציצה בין פרשת כי תבוא לראש השנה. וכמו שאמרו במדרש (תנחומא), אמר חזקיה בנו של רבי חייא, למה נסמכה פרשת נצבים לפרשת הקללות? לפי שכאשר שמעו ישראל תשעים ושמונה קללות האמורות בפרשת כי תבא, הוריקו פניהם, אמרו למשה רבינו, מי יכול לעמוד בכל אלו? ומשה רבינו עליו השלום היה מפייסם ואומר להם, "אתם נצבים היום כולכם", אמתי אתם נצבים? בזמן שתהיו "כולכם" כאגודה אחת לפני ה' יתברך. וכמו שנאמר "חיים כולכם היום". בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, הרי אינו יכול לשוברם, ואילו אם יקח קנה אחד, אפילו תינוק יכול לשוברו, וכן אתה מוצא בישראל שאינם נגאלים עד שיהיו כולם אגודה אחת, שכאשר ישראל אגודים, הם מקבלים פני שכינה, ושום מקטרג לא יכול לשוברם.

והוא מה שנאמר גם כן בהמשך הפסוקים, "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵ֣רְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ", כלומר, כאשר כל עם ישראל כולם מצויים יחד באחדות, אזי הם יכולים לעמוד בפני הפורענויות הכתובות בפרשת כי תבוא, אז הם יכולים לצאת זכאים בדינם גם בימים הנוראים וגם לעתיד לבוא.

ובמה שנאמר "מחוטב עציך עד שואב מימך", הקשה הרה"ג רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שלכאורה היה נכון לומר "מנשיאך ועד שואב מימך", או "ממלכך ועד חוטב עציך", ומה ביאור הדבר שהוזכרו בסיום הפסוק "חוטב העצים" ו"שואב המים", הלא שניהם נמצאים בתחתית הסולם מצד מעמדם ופרנסתם?

והסביר, כי התורה רומזת לנו, שכל אדם ואדם, יש לו את הכוחות המיוחדים שלו, ולכן אנו קוראים פרשה זו דוקא בערב ראש השנה, כי הדברים מהוים הכנה נפלאה לימי הדין. נקח לדוגמא את בחורי הישיבות. לפעמים בא בחור ישיבה ואומר, מה אני ומה חיי? הלא לחברי, ישנם כשרונות גדולים, והוא שקדן גדול בתורה מטבעו, ולכן הוא הולך ומתעלה, אבל אני, אנה אני בא? וכן אנשים העמלים לפרנסתם, לפעמים בא אחד מהם ואומר, מה אני ומה חיי? הלא עברתי כבר את כל חודש אלול, ואיני מרגיש שום התרגשות ושום התפעלות, לבי לב אבן! ואנה אני בא?

משיבה להם התורה הקדושה, "אתם נצבים היום כולכם"! אך לא מכולכם דורש ה' יתברך את אותן הדרישות, יש בכם אדם שהוא שואב מים, ויש בכם אדם שהוא חוטב עצים, אך בכולכם אני חפץ! כל אחד לפי כוחותיו, כל אחד לפי היכולות שלו. יש תביעות מ"ראשיכם", יש תביעות מ"שבטיכם" יש תביעות מ"זקניכם" וכיוצא בזה כל איש ישראל, יש תביעות מ"חוטב עציך" ויש תביעות מ"שואב מימיך", כל אחד לפי יכולתו, כל אחד לפי כישוריו.

ומסופר, שפעם פנה הגאון רבי נפתלי אמסטרדם, לרבו הגאון רבי ישראל מסלאנט, ויאמר לפני רבו, רבי! אילו היו לי את הכשרונות של ה"שאגת אריה", והיה לי את ה"לב" של ה"יסוד ושורש העבודה", ואת המדות של כבוד הרב, הרי אז...

השתיק אותו רבי ישראל ואמר לו: "נפתלי! בראש שלך! בלב שלך! במדות שלך!" כלומר, אין ה' חפץ אלא במיצוי היכולות של כל אדם באופן פרטי. אך זאת כמובן גם באחדות גדולה בין כל חלקי העם, שכולם יחד נחשבים לדבר שלם, הראוי לזכות בדין בזכות הרבים.

בימים הללו, אדם עומד ומתבונן, ובאמת הוא חפץ לשוב בתשובה שלימה, אך הוא אומר, הנה בשנה שעברה ניסיתי לחזור בתשובה, ובשנה שלפניה גם כן ניסיתי לחזור בתשובה, אבל אני עומד באותה דרגה! ומה יהא עלי? לכן על כל אדם להתאזר בעוז, לשבת ולחשוב, באיזה ענין באמת יוכל לפי כוחותיו לשנות את דרכו. אם יוכל, יקבל על עצמו שלא לדבר לשון הרע, או יקבל על עצמו שלא יסתכל בדברים האסורים, או יקבל על עצמו ללמוד בכל יום זמן מסויים. וכן על זה הדרך, יקבל על עצמו קבלה גמורה שיוכל לעמוד בה. אבל חלילה להתייאש ולחשוב כי כלתה אליו הרעה.

אתם נצבים היום "כולכם", את כולם חפץ ה' לראות נצבים לפניו, ואין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, כי לא יחפוץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכו וחיה. לכן חזקו ונתחזקה, ונזכה לשבת שלום, תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה