הלכה ליום חמישי י"ט טבת תשפ"ו 8 בינואר 2026

ארץ ישראל ומצות כיבוד אב ואם

שאלה: אדם הדר בארץ ישראל, והוריו גרים בחוץ לארץ, ועתה הוריו מבקשים ממנו שיצטרף אליהם לגור על ידם בחוץ לארץ, האם עליו לשמוע בקול הוריו משום מצות כיבוד אב ואם?

תשובה: רבותינו במדרש ספרי אמרו, מעשה ברבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי רבי יהושע שהיו יוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ, וכשהגיעו לסוף גבולה של ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה, "וירשתם אותה וישבתם בה", וסמוך לאותו פסוק נאמר, "ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים", ללמדך, ששקולה מצות ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצוות, וחזרו ובאו למקומם.

והרמב"ן בספר המצוות כתב, כי מצות ישוב ארץ ישראל אף בזמן הזה היא מצות עשה מן התורה, והסכים עמו הרשב"ץ. וכן הסכמת רוב הפוסקים.
ובשו"ת מהר"ם מרוטנבורג פסק, שאין לבן לשמוע לקול אביו כשמצוהו שלא לעלות לארץ ישראל, כיון שמצוה היא לעלות לארץ ישראל, וכבר דרשו חז"ל (ביבמות דף ה:) "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה'", כולכם חייבים בכבודי. כלומר, מדוע לאחר מצות מורא אב ואם נאמר: אני ה'? ללמדך שכולם חייבים בכבודו של ה' יתברך, ולכן בכל דבר שיש בו דבר מצוה, לא ישמע לאביו, שכבוד ה' קודם. וכך היא הסכמת הפוסקים, שאפילו בדבר שאינו אלא איסור דרבנן, ואומר לו אביו לעבור על דבר מדברי חכמים, אל ישמע לו, כי כבוד ה' קודם לכבוד אביו בכל דבר. שגם אביו מחוייב לשמוע לקול דברי חז"ל. וכן פסק מרן השלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ).

וכן פסק בנדון קרוב לזה הגאון המבי"ט, לענין מי שנשבע לעלות לארץ ישראל, ועתה אביו דורש ממנו במפגיע להתיר את נדרו ולא לעלות ארצה, אינו רשאי להתיר את נדרו, אלא יעלה לארץ ישראל ואל ישמע בקול אביו, שכן מצוה גדולה היא לעלות לארץ ישראל אף בזמן הזה. ועוד הוסיף, כי אין לבן הזה שום איסור במה שאינו מקיים מצות כיבוד אב ואם, שהרי הוריו יכולים גם הם לעלות עמו לארץ ישראל, ושם יכבדם.

ומכלל הדברים אנו למדים שבודאי שאסור לרדת מארץ ישראל לחוץ לארץ על מנת לקיים מצות כיבוד אב ואם. אולם יש מקרה אחד שהוא יוצא מן הכלל, והוא כאשר רוצה הבן לרדת מארץ ישראל רק לביקור קצר אצל הוריו, לכבדם ולשמוח עמהם, ואינו יוצא מן הארץ אלא לפי שעה, שאז מותר לו לעשות כן, שאין זה בכלל ביטול מצות ישיבת ארץ ישראל, וכמו שכתב התשב"ץ בתשובה, שאין להתיר לצאת מארץ ישראל, אלא או על מנת ללמוד תורה או על מנת לקיים מצות כיבוד אב ואם. וכבר עמדו הפוסקים על כוונתו בזה, שהרי בודאי אין היתר לצאת לגמרי מארץ ישראל על מנת לקיים מצות כיבוד הורים, והסבירו דבריו שהכוונה בזה, כשרוצה לצאת מהארץ לזמן מה, על מנת להקביל פני הוריו, ומיד לעלות חזרה לארץ, שאז נדחית מצות יישוב הארץ לזמן קצר מפני ענין כיבוד הורים, אבל להשאר שם לצמיתות מפני רצון הוריו, אין להקל כלל ועיקר.

ולסיכום: הדר בארץ ישראל, אל לו לצאת מהארץ בכדי לדור בסמיכות להוריו, ומכל מקום לצורך ביקור קצר, מותר לצאת מארץ ישראל בכדי לקיים מצות כיבוד הורים.
אולם יש להבהיר, כי לעתים שאלה זו באה באופנים שונים המצריכים שאלת חכם לכל מקרה לגופו, וכגון שהדבר יגרום לריחוק גדול בין כלל בני המשפחה, ולהתרחקות מן התורה והמצוות, וכגון שאותו הדר בארץ ישראל הוא מחזיק את כל המשפחה מבחינה רוחנית, שאז יש לצדד שעליו לרדת מהארץ לטובת ענין גדול כזה, שהרבה גופי תורה תלויים בו, וכן על זה הדרך. ושומע לעצה חכם.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה