הלכה ליום ראשון כ"ב טבת תשפ"ו 11 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ליאור אברהם בן זיוה הי"ו

ליאור אברהם גר בניו יורק. לפני ארבעה חודשים רכב על אופניים ונפגע על ידי מכונית נוהגת בנהיגה פרועה, ומאז הוא בבית חולים.
שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה.

הוקדש על ידי

אבא

פרטים בהלכות תפילת תשלומין

בשבוע שעבר, דברנו על אדם ששכח להתפלל תפילה אחת, שהדין הוא שאדם זה צריך להשלים את אותה התפילה שלא התפלל, על ידי שבתפילה שאחריה יתפלל פעמיים תפילת שמונה עשרה, הראשונה לשם תפילת חובה, והשנייה לשם תפילת תשלומין.

ביטול תפילה
אסור לאדם לבטל תפילה מפני הפסד ממון, כגון שהוא טרוד בעסקיו, ורואה שאם יעזוב את עסקיו לצורך תפילה יפסיד ממון, חייב לעזוב את עסקיו ולהתפלל, כדי שלא יעבור זמן אותה תפילה, ואז נמצא שהפסיד תפילה, שזו אבידה גדולה.

ומכל מקום, מי שהפסיד תפילה אחת מפני שהיה טרוד בעסקיו וחשש מהפסד ממון, יש לו תשלומין בתפילה הסמוכה לה, שדין אדם זה, אינו כדינו אדם שבמזיד, בכוונה ובשאט נפש ביטל תפילה אחת, ואף שבודאי לא טוב עשה, מכל מקום יש לו תשלומין. וכתב מרן רבינו זצ"ל, שלכתחילה ראוי שיעשה תנאי של נדבה, דהיינו שיאמר: "אם אני חייב לחזור, תהא תפילה זו תפילת חובה, ואם איני חייב לחזור, תהא זו תפילת נדבה".

תנאי בשבת
ביום שבת אין לעשות תנאי של נדבה, משום שביום שבת אין תפילת נדבה כלל, ולפיכך בהרבה מקומות שכתבו הפוסקים לחזור ולהתפלל ולעשות תנאי נדבה, אם המדובר הוא ביום שבת, אין לחזור ולהתפלל כלל, משום שהדבר בספק, ותנאי נדבה אי אפשר לעשות בשבת, אך בדין האמור של אדם שהפסיד תפילה מפני חשש הפסד ממון, ישנה הכרעה ברורה בדברי הפוסקים, שאדם זה יכול וחייב לחזור ולהתפלל תפילת תשלומין, ורק מהיות טוב כתב מרן הרב זצ"ל לעשות תנאי של נדבה.

ולכן אם אדם הפסיד תפילת מנחה של ערב שבת, מחמת חשש הפסד ממון, צריך לחזור ולהתפלל פעמיים תפילת העמידה של ערבית של ליל שבת, כדי להשלים תפילתו, ואף על פי שאינו יכול לעשות תנאי נדבה שהרי הוא עומד בליל שבת, מכל מקום כיון שהסכמת רוב מוחלט של הפוסקים שאדם זה צריך להתפלל תפילת תשלומין, יכול לסמוך עליהם להתפלל תפילת תשלומין אף בלא תנאי.

מי שלא היה יכול להתפלל בשום אופן
אם לא התפלל תפילה אחת מפני אונס גמור, כגון שהיה במקום שאינו נקי ולא יכל לצאת משם, או שהיה חולה, וכיוצא בזה, יש אומרים שכיון שהיה אנוס, והקדוש ברוך הוא פטר אותו מן התפילה, אינו צריך להתפלל תפילת תשלומין, ויש חולקים. וכן דעת מרן השולחן ערוך, שאפילו מי שביטל תפילה אחת באונס גמור, מתפלל תפילת תשלומין. ומכל מקום כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, טוב שיעשה תנאי של נדבה כנ"ל. ובשבת ויום טוב שאין מתפללין על ידי תנאי של נדבה, חוזר ומתפלל בלא תנאי של נדבה (וכפי שנתבאר לגבי מי שהפסיד תפילה מחמת חשש הפסד ממון).

שאלות ותשובות על ההלכה

  1. הרי אם הפסיד מנחה של חול, וישלים בערבית של ליל שבת - אלו שתי תפילות שונות לחלוטין! איך תהיה פה תפילת תשלומין?
  2. על אותו משקל, אם אדם שכח במנחה של ראש חודש לומר יעלה ויבוא ונזכר רק בערבית של מוצאי ראש חודש. אם יתפלל תפילת תשלומים, הרי לא יוכל לומר יעלה ויבוא כי הוא כבר אחרי ראש חודש, כיצד ייחשב זה תפילת תשלומים?
י"ז סיון תש"ע / 30 במאי 2010

שלום רב!

הסבר הדבר. אדם שהתפלל בראש חודש תפילה של יום חול ולא הזכיר ראש חודש, וכן אדם שהתפלל בשבת תפילה של חול, הרי זה כמו שלא התפלל כלל. ואין הפירוש שהפסיד "תפילה של שבת", אלא אין זו תפילה בכלל. ולכן עליו לתקן זאת, על ידי שיתפלל תפילה נכונה מחדש. ואין זה משנה שבאותה התפילה לא יזכיר של שבת, מכיון שכבר יצאה שבת, שהרי עיקר הענין הוא שיתפלל תפילה אחת כהוגן, ואת זאת יוכל לעשות אם יתפלל כעת תפילה של חול.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה