הלכה ליום חמישי ד' שבט תשפ"ו 22 בינואר 2026

דין הליכה על דשא ושימוש באילן בשבת - והבהרה במריחת משחה בשבת

הבהרה - ביום שלישי למדנו, שלדעת מרן זצ"ל יש להקל במריחת משחה שצריכה להבלע בעור כמו משחה נגד כאבי גב, שאין בה איסור ממרח. אולם יש להבהיר, שמרן זצ"ל לא היקל, אלא לאדם שמצטער הרבה, וכן, אם יש רצון שישאר משהו מהמשחה על גבי העור, כמו משחות ידים, שרוצים שתשאר לחות על פני העור, משחות כאלה אין להשתמש בהן בשבת

- - - - - - - -

בהלכה הקודמת, ביארנו שאחת המלאכות שאסרה התורה לעשותן ביום השבת היא מלאכת "קוצר", ובכלל איסור זה, תלישת כל דבר המחובר לקרקע, בין אם מדובר בתבואה כגון חיטים ושעורים, ובין אם מדובר בכל דבר אחר.

איסור טיפוס על אילן בשבת
גזרו חכמים (במסכת עירובין דף ק.), שאין לעלות על אילן בשבת, שמא יטעה אדם, ויעלה על אילן ויתלוש ממנו בשבת, ונמצא עובר על מלאכת קוצר. ואין בזה חילוק אם האילן יבש או לח, שבכל מקרה אסרו חכמים לעלות עליו בשבת. וכן אסרו חכמים שימוש באילן בשבת, וכגון אם רוצה לתלות את מעילו על גבי ענף האילן, אסור לעשות כן בשבת, ולפיכך מי שטיפס על גבי אילן בשבת, אסור לו לרדת מאותו אילן עד שתצא השבת, אלא אם כן טיפס עליו בשוגג ולא בכוונה, שאז רשאי לרדת מהאילן אף בשבת.

הליכה על גבי עשבים בשבת
ולאור האמור, שאסור לטפס על אילן בשבת, לכאורה היה מקום לאסור גם כן ללכת על גבי דשא ביום השבת, שהרי זה דומה לאיסור לעלות על גבי אילן בשבת. אלא שבאמת אין הדבר דומה לטיפוס על גבי אילן, כי הדשא אינו נחשב אילן, אלא ירק בלבד, שאין כל איסור לגעת בו בשבת, לשבת עליו או ליהנות ממנו בכל דרך. כי רק על האילנות גזרו רבותינו, ולא על מיני ירק כגון דשא.

אולם עדיין עלינו לדון מצד אחר, שהיה נראה לאסור הליכה על גבי דשא בשבת, לפי מה שידוע, שכל ההולך על גבי דשא, גורם לתלישת העשבים מן הקרקע, ועובר על מלאכת קוצר.

אלא שבגמרא במסכת עירובין (שם), נפסק להלכה, ש"מותר ללכת על גבי עשבים בשבת",  וטעם ההיתר בזה, משום שהאדם ההולך על גבי העשבים או הדשא, אינו מתכוון לתלוש ממנו כלום, (ואינו רוצה בקצירת הדשא), ואף על פי שגם כשאינו מתכוון ואינו חפץ במלאכה, אסור לעשותה בשבת, כל זה דווקא כאשר ידוע לנו בבירור שהמלאכה תעשה, אבל בהליכה על הדשא, אין כל הכרח שבכל צעד שהאדם הולך הוא תולש מן הקרקע, ולכן מותר ללכת או לשבת על גבי דשא בשבת, מפני שאינו מתכוון לתלוש. ואפילו אם ברור שבהליכה מרובה יתלשו עשבים, מכל מקום מאחר ובכל צעד וצעד אין וודאות בדבר, הדבר מותר כשאינו מתכוין אליו.

כתב בספר משנה ברורה, שאם הדשא או העשבים גבוהים מאד, יש להזהר שלא לרוץ עליהם בשבת מפני שבוודאי יגרום לתלישתם מהקרקע, וכתב שאולי אפילו צריך להיזהר שלא ללכת עליהם במהירות.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה