הלכה ליום שני ח' חשון תשפ"ז 19 באוקטובר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

תליית בגדים יבשים בשבת

בהלכה הקודמת, ביארנו שאסור לתלות בגדים רטובים בשבת על מנת לייבשם, ודבר זה אינו אסור מן התורה, אלא מתקנת חכמים שתקנו שלא יעשו כן בכדי שלא יבאו לחשוד באותו אחד התולה בגדיו בשבת, שכיבס את הבגדים בשבת.

ועתה עלינו לדון, אם יש איסור לתלות בשבת בגדים שהם יבשים כבר, או שאין בזה איסור.

ובענין זה דן הגאון רבינו יוסף חיים, וכתב שאפילו בגדים יבשים אסור לשטוח (לתלות) בשבת על גבי חבלי הכביסה, שהרי הרואים אינם יודעים אם הבגד הוא יבש או רטוב, ויבואו לחשוד באותו אדם שתלה את בגדיו, שבודאי כיבסם בשבת. או יחשדוהו שהבגד מכובס רק בחלקו, שהיה עליו כתם והוא כיבסו לבדו, ואחר כך תלה את הבגדים. לפיכך אסור לתלות בשבת גם בגדים יבשים. וכדברי רבינו יוסף חיים, פסק לפני שנים רבות הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, בספר ילקוט יוסף חלק ג, שיש להחמיר שלא לתלות אפילו בגדים יבשים לגמרי בשבת, משום מראית העין.

השגת מרן זצ"ל על דברי רבי יוסף חיים זצ"ל
אולם אחר הדברים האלה, מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו הליכות עולם חלק ג, העיר על דברי רבינו יוסף חיים, מדברי המגן אברהם, שכתב שדוקא כאשר הבגדים רטובים ממש, אז אסור לשוטחם שיתיבשו, אבל אם הבגד אינו רטוב, לא גזרו חכמים שלא לשטחו לייבוש בשבת. שאין זה בכלל הגזירה כלל ועיקר. וכן משמע מדברי עוד רבים מגדולי האחרונים, שאף אם יש לאסור תליית בגדים שהם רטובים אפילו בחלק קטן מהם, מכל מקום בגד שאינו רטוב בכלל אין לאסור לשטחו בשבת, אפילו אם עושה כן באותו אופן שהוא שוטח את הבגדים לייבוש.

וכן משמעות הדברים, במה שאמרו רבותינו "לא ישטח אדם כליו בשבת אפילו מן הזיעה", משמע דוקא אם הם רטובים מעט אז אסור לשוטחם, אבל אם הם אינם רטובים כלל, מותר לשוטחם. ומכל מקום המחמיר לכתחילה לחוש לדעת רבי יוסף חיים ולתלותם באופן אחר שיהיה ניכר שאינו בא לייבשם, תבא עליו הברכה. וכן פסק הגאון הראש"ל בספר ילקוט יוסף.

ולסיכום: מותר לתלות בשבת בגדים שאינם רטובים כלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

ממש מבלבל עניין מראית העין, אם תליתי בגד ערב שבת וראו אותי מוציא לאחר כניסת שבת זה גם נכנס למראית עין כי מאיפה יודעים ממתי תליתי
כנ"ל לגבי בגדים יבשים, מאיפה ידעו שאני תולה בגדים שהם לא רטובים? המראית עין עדין קיימת.
הרי נאמר והייתם נקיים מה' ומישראל י"ח טבת תשפ"ג / 11 בינואר 2023

מה שגזרו חז"ל, זה מה שיש להזהר, ואי אפשר לחשוב כל הזמן על אפשרויות של מראית העין כי לא יהיה לדבר סוף.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה