הלכה ליום שלישי ל' שבט תשפ"ב 1 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואת

אברהם לוי בן חנה

הוקדש על ידי

פלוני

יציאה להתפנות באמצע הסעודה

שאלה: מי שבאמצע הסעודה הוצרך לצאת להתפנות, האם כשחוזר לסעודתו צריך ליטול ידיו שוב בברכה או לא?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן קסד) פסק, לגבי אדם שנגע ב"מקומות המכוסים" (מקום שאינו נקי) בשעת הסעודה, שעליו ליטול שוב את ידיו, ולברך "על נטילת ידים".

דעת מרן השלחן ערוך
ומן הדברים אנו למדים, שבודאי גם מי שיצא להתפנות ולנקות את עצמו ממש בשעת הסעודה, עליו ליטול ידיו שנית, ואם ברצונו להמשיך באכילת פת, צריך גם לברך על נטילת ידים. שהואיל והלך לבית הכסא לעשות צרכיו, התחייב שנית בנטילת ידים, ולכן עליו ליטול ידיו בכלי שלוש פעמים, ולאחר מכן לברך על הנטילה. ולאחר ברכת "על נטילת ידים", יברך "אשר יצר".

למדנו אם כן, שלדעת מרן השלחן ערוך, אדם שנטל ידיו, והתחיל בסעודה, ויצא להתפנות, כאשר יחזור, יהיה דינו כדין כל אדם שניגש לסעודה, שעליו ליטול ידיים מחדש בברכה.

דעת מהרש"ל
אולם הגאון המהרש"ל (רבי שלמה לוריא), בספר "ים של שלמה", חלק על דברי מרן השלחן ערוך, וכתב שאף על פי שבודאי שאדם כזה צריך לרחוץ את ידיו כדי שיהיו נקיות, מכל מקום, אין כאן חיוב "נטילת ידים" ממש, עם כלי ושלוש פעמים,  ולכן אין לברך על נטילה זו.

ואת דברי המהרש"ל הביאו להלכה רבים מרבותינו האחרונים. וכן מנהג בני אשכנז. אולם הספרדים, הולכים תמיד אחר הוראות מרן השלחן ערוך.

האם לברך על הנטילה?
והנה לפי הכלל הידוע "ספק ברכות להקל", נראה היה שאף למנהג הספרדים, שקבלנו עלינו את הוראות מרן הקדוש, מכל מקום הואיל ויש בזה ספק ברכה לבטלה, אין לברך על נטילת ידים במקרה זה. וכן נוהגים רבים מבני ספרד, שכשאדם יוצא לעשות צרכיו באמצע הסעודה, אף על פי שנוטל ידיו שלוש פעמים עם כלי, מכל מקום אינו מברך על נטילה זו, לחוש לדעת המהרש"ל, וזאת לפי הכלל "ספק ברכות להקל".

אולם באמת, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, נראה שאין לחשוש בענין זה לספק ברכות, מפני שמרן זצ"ל כתב בכמה מקומות, שכל מה שאנו חוששים לספק ברכות נגד דעת מרן השלחן ערוך, זהו דוקא במקרה שיש מחלוקת בגוף הברכה. לדוגמא, יש פוסקים הסוברים שיש לברך, ויש סוברים שאין לברך, אז יש לחוש לדברי האומרים שאין לברך, ולא מברכים.

אולם כאשר יש מחלוקת במצוה מסויימת, והברכה רק נגררת אחר המצוה, וכמו לדוגמא במקרה שלפנינו, שהמחלוקת בין מרן ומהרש"ל, היא בגוף המצוה, שנחלקו האם חיוב נטילת ידיים במקרה כזה, הוא כחיוב נטילה לסעודה, עם כלי ושלוש פעמים, או שאין כאן אלא חיוב שטיפת ידים לנקיון בלבד, וענין הברכה אינו נכנס למחלוקת, אלא הוא מסתעף ממנה, הרי שבמקרה כזה אנו מכריעים את הדין לגמרי כדעת מרן השלחן ערוך, שיש כאן חיוב נטילת ידיים ממש, וממילא עלינו גם לברך על נטילת ידיים, ואין לחוש לספק ברכות בזה. וכן כתב בספר הלכה ברורה, שאין לחוש בזה לספק ברכות, ויש לברך על נטילת ידיים.

אך יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד.

ולסיכום: היוצא באמצע הסעודה לבית הכסא להתפנות, חייב ליטול את ידיו שנית בשעה שבא לאכול. ואם רוצה להמשיך גם באכילת פת לחם, רשאי לברך על נטילת ידים על נטילה זו. ומנהג האשכנזים שאין מברכים על נטילה זו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מי שנגע במקומות המכוסים באמצע הסעודה ורוצה להמשיך לאכול לפחות כביצה של פת עליו ליטול ידיים בברכה? ד' אדר תשפ"ב / 5 בפברואר 2022

עליו ליטול ידיים, ולגבי הברכה יש מחלוקת הפוסקים, והמברך יש לו על מה שיסמוך.

והאם יברך שוב המוציא? ואם כן אז לפני או אחרי אשר יצר? ד' אדר תשפ"ב / 5 בפברואר 2022

לא יחזור לברך המוציא.

זה בכול מיקרה או דוקא ששירותים לא נמצא בבית אלא בחצר אז צריך לברך? בגלל היסח דעת?  ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

הדין שייך גם בבית הכסא שנמצא בבית. זה לא בגלל שנכנס לבית הכסא, אלא בגלל שנגע במקומות המכוסים.

האם אחרי נטילה זו שוב מברך המוציא אם רוצה לאכול לחם? ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

אין לחזור לברך המוציא.

אז אם הוא אכן רוצה להמשיך האם הוא גם צריך לברך המוציא שוב? ואם הוא לא רוצה להמשיך באכילה למה לו בכלל לברך על נטילת ידים? ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

כתבנו, שיברך על נטילת ידיים רק אם בכוונתו לאכול עוד כביצה פת לחם. והמוציא בודאי שאינו חוזר לברך.

במקרה שאדם ממשיך לאכול לחם ומברך ענט"י האם צריך לברך שוב גם "המוציא..." על הלחם? ב' אדר תשפ"ב / 3 בפברואר 2022

אינו חוזר לברך המוציא.

שלום!! נאמר בהלכה שאדם שיוצא מהשירותים ורוצה להמשיך לאכול פת צריך ליטול עם ברכה אבל דעה זו היא לא של הרב יצחק יוסף אלה לפי הרב דוד יוסף וכתוב בפרוש לפי הרב יצחק יוסף שיטול אבל לא יברך גם אם יש לו כוונה להמשיך לאכול פת!!! מכוונה שזה הלכה לפי מרן הרב עובדיה זצ״ל רציתי לדעת אם זה היה טעות או שכך אתם פוסקים?! תודה וסליחה מראש א' אדר תשפ"ב / 2 בפברואר 2022

נעלמו ממני דברי הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף בזה. ותנהגו כדבריו.   

האם צריך לברך שוב המוציא? ל' שבט תשפ"ב / 1 בפברואר 2022

אינו חוזר לברך המוציא. 

איך יטול ידיים? 3 ו 3 ?
נא להסביר במדויק. ובילקות יוסף כתוב יטול ידיים בלי ברכה ?!
בקיצור מה ההלכה? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

יטול ידיו כדין נטילה לסעודה. ואם נגע במקומות המכוסים, לדעת הילקוט יוסף, אין לברך על הנטילה, ולדעת ההלכה ברורה יש לברך על הנטילה.

לפי הבנתי אדם שיצא להתפנות באמצע סעודה מחויב לנטול ידיים ולברך אשר יצר. כאשר מדובר על חיוב ברכה על המשך הארוחה, האם זו ברכה בנוסף לברכת נטילת ידיים על ההתפנות? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אם נגע במקומות המכוסים, יטול ידיו בברכה. ואם לא נגע במקומות המכוסים, יטול ידיו בלא ברכה.

לגבי הפסק סעודה והליכה להתפנות:  האם גם צריך ליטול ידיים של אחר ההתפנות? או מספיק נטילת ידיים של הלחם?
ומה לגבי סיום הסעודה,אך לפני ברכת המזון, וצריך להתפנות, האם יש ליטול ידיים כרגיל של אחר ההתפנות וגם לעשות מים אחרונים כדי לברך ברכת המזון? או שאין צורך במים אחרונים לאחר שנטלנו ידיים לאחר ההתפנות? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

יטול כסדר הנטילה לסעודה. ולא יברך, אלא אם נגע במקומות המכוסים.
ואם סיים את האכילה, יטול ידיו בלא ברכה, ויברך ברכת המזון, לאחר נטילת מים אחרונים.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה