הלכה ליום חמישי י' כסלו תשפ"ד 23 בנובמבר 2023

ההלכה מוקדשת לזכות ולשמירת

כל חיילינו היקרים

שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לשלום
יתן להם כח וגבורה, ויפלו כל אויבינו תחתיהם
וישובו לבתיהם, ששים ושמחים, בריאים ושלמים
וישמור ה' את כל השבויים, יתן להם רחמים, ולא יאונה להם כל רע
ושבו בנים לגבולם, במהרה אכי"ר

הוקדש על ידי

הלכה יומית

צירוף לחם קפוא ללחם משנה

הנה ביארנו כבר, כי מצוה לברך בסעודות השבת על "לחם משנה", דהיינו שני לחמים או חלות, והנה מצוי הדבר, שאין לאדם שתי חלות ללחם משנה, וברצונו לצרף לחלה האחת שבידו, חלה נוספת מן המקפיא, שהיא עדיין קפואה ואינה ראוייה למאכל, והשאלה הנשאלת אם נכון לעשות כן, או שאין חלה כזו מצטרפת ללחם משנה?

והנה ביארנו כבר, כי אין חיוב לבצוע משתי החלות בסעודת השבת, ולא נאמרה מצות לחם משנה אלא בשעת הברכה, אבל לבצוע אין חיוב אלא מחלה אחת. וכמו שכתב כן הרשב"א בשם רבינו האי גאון, ועוד מרבותינו הראשונים. ומעתה נראה שכיון שאין חיוב לבצוע משתי החלות, אם כן מותר לברך על שתי חלות אף שאחת אינה ראויה עדיין למאכל.

ואף שאין החלה ראויה עדיין למאכל בשעה שהיא קפואה, מכל מקום כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שהואיל והיא עתידה לאחר זמן להיות ראויה למאכל, לאחר שהיא תפשיר, ואין צורך בשום פעולה על מנת להביאה למצב שתהיה ראויה למאכל, ראויה היא גם כעת למצוות לחם משנה. וראיה לדבר ממה שכתב הגאון רבינו עקיבא איגר, לגבי חלה שנאסרה באכילה מכיון שאפו אותה ביום טוב הסמוך ליום השבת (אף שאסור להכין מיום טוב לשבת, ואם עבר והכין מיום טוב לשבת, נאסר אותו הדבר באכילה), מכל מקום מותר לצרפה ללחם משנה, מכיון שאין האיסור באכילת חלה זו אלא מדרבנן, ולאחר זמן היא מותרת באכילה, ועל כן לענין מצות לחם משנה יש להקל לצרפה לחלה השנייה. ואם כן הוא הדין גם כן לענין חלה קפואה, שאף שיש מניעה לאכלה לפי שעה, מכל מקום מכיון שאחר זמן היא ראויה למאכל, יש לצרפה ללחם משנה במקום שאין שם חלה אחרת.

ועל כן להלכה מותר לצרף חלה קפואה ללחם משנה, והמחמיר לבקש משכנו חלה אחרת שהיא ראויה כבר למאכל, תבא עליו ברכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ואם יש פיתה או לחמניה קפואה אפשר לצרף? או שחייב דווקא חלה? י"ז כסלו תשפ"ד / 30 בנובמבר 2023

פשוט הדבר שאין שום חילוק בין פיתה לחלה. תבורכו,

שלום לרב
האם בזמן הקידוש על היין יש עניין שחוץ מחלות שבת ויין לא יהיה כלום על השולחן כגון סלטים או תבשילים

תודה רבה ז' חשון תשפ"א / 25 באוקטובר 2020

אין ענין בזה, אלא שהפת תהיה מכוסה. אבל שאר התבשילים כמו סלטים, יכולים להיות על השלחן.  

האם צריך לבצוע את החלה או לחתוך לפרוסות? כ"ט אייר תשע"ז / 25 במאי 2017

במקום שנוהגים לבצוע, אפשר לבצוע, ובמקום שנהגו לחתוך, אפשר לחתוך. ואנו נוהגים לבצוע. ויש לנהוג בכל מקום במנהג דרך ארץ.

האם אפשר להחזיר את החלה חזרה למקפיא? לא להישתמש בה בשבת? כ"ב תמוז תשע"ה / 9 ביולי 2015

מותר להחזיר את החלה למקפיא

האם מותר לצרף בשביל הי״ב לחמים עוגיות קטנות , ופעם הייתי אורח בביתו של רב אחד ועשה כן. האם זה נכון ? ט"ו תמוז תשע"ה / 2 ביולי 2015

יש בדבר מחלוקת לגבי צירוף פת כסנין (עוגה) ללחם משנה. ולמעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שבמקום שאין לו כיכרות אחרות, יוכל לצרף פת כסנין (ונכון שיהיה בה שיעור כזית). וכל שכן לגבי ענין שיסודו רק ממדת חסידות על פי הקבלה, לסדר י"ב כיכרות, שאז בודאי יוכלו לסמוך על דעות הפוסקים שדי בפת כסנין.

מרן שליט"א ביבי"א  ח"ט סי' קח' בהערות על הגרב"צ זצ"ל, העיר עליו, איך התיר לחם משנה קפוא ורק בשע"ד או בדיע' היקל, אבל בלכתחילה חשש למש"כ בשבט הלוי, א"כ איך כתבתם דשרי לכתחילה? כ"ח אייר תשע"ב / 20 במאי 2012

כתבנו כפי דברי מרן שליט"א בספרו חזון עובדיה, שהם עיקר דבריו בענין זה. וכפי שכתבנו,בודאי שהמחמיר לקחת משכנו לחם אחר לא קפוא, תבא עליו ברכה, אך המיקל יש לו על מה שיסמוך. כפי שסיימנו בפירוש.

האם ניתן לצרף גם חלה פרוסה בשקית (שלמה אך פרוסה)? כ"ח אייר תשע"ב / 20 במאי 2012

במקום שאין כיכר שלמה, אפשר להשתמש בכיכר פרוסה כשהיא יחד.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה