הלכה ליום שני ט' טבת תשפ"ג 2 בינואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמתו של מורינו ורבינו

הרב חיים מאיר דרוקמן זצ"ל

שבמשך שנים רבות נהננו בצילו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוגרים מישיבת אור עציון

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר.

נטילה שלוש פעמים
מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית הכסא, אלא די ברחיצת הידים בלבד. וכן משמע מדברי מרן השלחן ערוך. אולם יש אומרים שאף בנטילה זו צריך ליטול ידיו שלש פעמים, והביאו ראיה לדבריהם מדברי הזהר הקדוש.

ומרן הרב חיד"א בספרו מחזיק ברכה (סק"ו) דחה את הראיה שהביאו מדברי הזהר הקדוש, וכתב שדברי הזהר לא נאמרו אלא לגבי נטילת ידים שחרית, אבל נטילה זו אחרי שעשה אדם את צרכיו, אינה אלא ברחיצת הידים בלבד. אלא שסיים מרן החיד"א, "וחזינן לרבנן קשישאי (וראינו לרבותינו הזקנים) שרחצו שלש פעמים". וכן דעת השל"ה הקדוש, שאף נטילה זו דינה בשלש פעמים.

ומכל מקום להלכה אנו נוקטים כדברי מרן השלחן ערוך, שאין חיוב בזה, ודי ברחיצת ידים מן הברז פעם אחת. ומכל מקום המחמיר ליטול את ידיו שלש פעמים, כפי שכתבו כמה מגדולי הפוסקים, תבא עליו ברכה. וכן נהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה נוטל ידיו שלש פעמים כדין נטילת ידים בשחרית.

נטילה עם כלי
ועתה עלינו לבאר, האם יש צורך ליטול ידיים מתוך "כלי" לאחר שעשה צרכיו, או שדי בשטיפת הידיים מהברז?

כתב בספר "אליה רבה" בשם מהר"ח הכהן, שאף על פי שיש ליטול ידיו שלש פעמים לאחר שעשה צרכיו, מכל מקום אין צורך ליטול דוקא מתוך "כלי" כפי שיש בזה חיוב בנטילת ידים לסעודה, אלא רשאי לרחוץ ידיו שלש פעמים ודי בכך. וכן משמע מדברי רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (ויצא אות ה). וזהו אף לדברי מרן החיד"א שהזכרנו. (אף על פי שהוא לא כתב לחלק בזה).

ובזמנינו יש שכתבו שיש ענין להחמיר גם בנטילה זו ליטול מתוך כלי דוקא, וניסו להביא ראיות לדבריהם. אולם באמת שאין ממש בדבריהם, ואין בדבר חסידות כל כך. (ראה בשו"ת שמע שלמה ח"ב סי' א). גם הגאון רבי מצליח מאזוז הי"ד, היה נוהג שלא לדקדק ליטול ידיו מתוך כלי, אלא רוחץ ידיו שלש פעמים ותו לא מתחת לברז המים. וכן כתב הגאון הראש"ל שליט"א בספר ילקוט יוסף, וכן כתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א בספר הלכה ברורה (עמ' קכז). וכן ראינו בעינינו, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יוסף צדיקא, לא היה מדקדק ליטול ידיו מתוך כלי, אלא היה רוחץ ידיו לסירוגין שלוש פעמים בכל יד מהברז. גם שמענו שכן היה מנהג הגאון רבי שלום הכהן זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, שאף על פי שנטל ידיו שלש פעמים, מכל מקום לא היה מדקדק ליטול מתוך כלי.

ולסיכום: מעיקר הדין די ברחיצת הידים מתוך הברז פעם אחת (בתנאי שיהיה במים שיעור רביעית, כלומר כשמונים מיליליטר מים). וממדת חסידות רבים נוהגים ליטול ידיהם שלש פעמים מן הברז או מן הכלי.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מי שנוטל ידיו מהברז לאכילת לחם (ללא כלי) יכול לברך על נטילת ידיים? י"א טבת תשפ"ג / 4 בינואר 2023

לא. בנטילת ידיים לסעודה חייבים שיהיה כלי ממש.

<p>אם בבית הכסא יש גם ברז לשטיפת הידיים אחרי השירותים , האם מותר לי ליטול את ידיי באותו מקום ? או שמה עליי ליטול מחוץ לשירותים , תודה!!</p> ה' כסלו תשפ"ג / 29 בנובמבר 2022

<p><br /> <br /> עליך ליטול בחוץ. רק בדיעבד במקרה שאין ברירה, כמו אדם שנמצא במלון, יכול להקל ליטול שם, ולא ינגב את ידיו, ויצא, ואז ינגב את ידיו.&nbsp;</p>

לא הבנתי כ"כ את ההלכה. נטילת ידיים זה מנהג ולא חובה? ט"ו חשון תשע"ז / 16 בנובמבר 2016

נטילת ידים היא חובה גמורה. רק שבפרטי הדינים יש מנהגים שונים. וכפי שביארנו היטב. 

יש סתירה בדבריכם לגבי מנהג מרן, הוא נטל מכלי שלוש פעמים או לא? ט"ו חשון תשע"ז / 16 בנובמבר 2016

אין סתירה כלל. כתבנו, שמרן ז"ל היה נוטל שלא מתוך כלי, אלא מהברז, ושהיה נוטל שלוש פעמים לסירוגין, אבל היה עושה כן מהברז

אם מתפנים מיד כאשר קמים מהמיטה בבוקר צריך לברך אשר יצר, על אף שמיד לאחר שמתלבש יאמר את ברכות השחר כולל ברכת אשר יצר(כלומר תוך לערך 15 דקות)? ט"ו חשון תשע"ז / 16 בנובמבר 2016

יוכל להמתין עם ברכת אשר יצר, כדי לברך אותה לאחר מכן בסמיכות עם ברכת אלהי נשמה.

כתבתם - והמחמיר ליטול את ידיו שלש פעמים תבא עליו ברכה. וכן מנהג מרן הרב שליט"א שנוטל ידיו שלש פעמים כדין נטילת ידים בשחרית
מי נוטל בשחרית בלא כלי? ח' אלול תשע"א / 7 בספטמבר 2011

שלום רב!
הכוונה כדין נטילת ידים שחרית שנוטל ידיו שלש פעמים ולא פעם אחת. אבל אין צורך בכלי.
 
בברכת התורה, כתיבה וחתימה טובה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה