הלכה ליום ראשון ז' אלול תשפ"ה 31 באוגוסט 2025

אל תעש תפילתך קבע

הנה בימים אלו שהם ימי הרחמים והסליחות, מחוייב כל אדם לפשפש במעשיו לשוב אל קונו. ומכלל ההתחזקות המוטלת על רוב בני אדם, היא בענין עבודת התפילה, שתהיה כראוי, שישמע ה' את תפילתינו להשיבנו אליו, לקבל את תשובתינו, ושיחדש עלינו שנה טובה ומבורכת.

ובגמרא במסכת מועד קטן (כח.) אמרו, בני חיי ומזוני (בנים, חיים, ומזונות, כלומר פרנסה), לא בזכותא תליא מלתא, אלא במזלא תליא מלתא. כלומר, יתכן אדם שהוא עובד את ה' כראוי, ואף על פי כן יהיה עני, או שלא יהיו לו בנים, או שלא יזכה לאריכות ימים. וזאת משום שמזלו של אותו אדם כך הוא, שלא יהיו לו בנים, וכן על זה הדרך.

ולכאורה מבואר שלא יועילו התפילות לאדם בענינים אלו, משום שאם מזלו של אותו אדם מטבע ברייתו כך הוא שיהיה עני, מה תועיל התפילה לשנות את רוע מזלו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בזה, דמכל מקום על ידי תפילה אין ספק שיוכל אדם לשנות הכל, אפילו את מזלו. וסמך לדבר מן הפסוקים, "ועבדתם את ה' אלהיכם", זו תפילה. (כמו שאמרו בתענית ב. איזו היא עבודה שבלב, זו תפילה), ואחר כך נאמר, "ובירך את לחמך ואת מימיך", אלו מזונות, "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך", אלו בנים, "את מספר ימיך אמלא", הרי אריכות ימים. ואם כן על ידי תפילה יוכל אדם לשנות את רוע מזלו.

אולם זאת בתנאי, שתהיה התפילה בכוונה מלאה. ובפרט תפילה שאחרי לימוד תורה, וכמו שכתוב בזהר הקדוש (פרשת פנחס), ואלו דבריו: בא וראה, כל הבריות שבעולם לפני שנתנה התורה, היו תלויים במזל, ובכלל זה בני חיי ומזוני, אבל אחר שניתנה תורה לעם ישראל, הוציאם ה' משלטון הכוכבים והמזלות, וזאת למדנו מאברהם אבינו, שראה במזלו שעתיד שלא יהיו לו בנים, והקדוש ברוך הוא אמר לו, צא מאיצטגנינות שלך, כלומר, אל תתייחס לדברים אלו, כי על ידי תורה ותפילה משתנה מזלו הרע של האדם.

והנה מלבד ענין הכוונה בתפלה, צריך שתהיה התפילה בלב נשבר, וכמו שנאמר, לב נשבר ונדכא, אלהים לא תבזה. כי הקדוש ברוך הוא שומע ביותר תפלת הנאנקים ומתפללים בכל לבם לפניו. ואמרו רבותינו, אפילו כל השערים ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו. ואם לא יוכל אדם לבכות בתפלתו מאיזו סיבה, כתב מרן החיד"א, שיוכל על כל פנים להתפלל בלב נשבר בקול בכי, שגם בתפלה כזו יש מעלה קרובה לתפלה בדמעות ממש. וכן היה מרן זצ"ל רגיל להוסיף על זה, שהתפלה בקול בכי נשמעת לפני ה' יתברך אפילו בלי שיבכה האדם בדמעות ממש, כמו שנאמר "כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי".   

וידע כל אדם, כי כל מה שיוכל לעשות ולפעול בכל מיני השתדלות שבעולם, כל זה אינו שוה כנגד תפלות הבאות מעומק הלב. ובעיננו ראינו, יהודי יקר מעיר תל אביב, שהיה דר בשכונה מלאה בכל מיני תאוות העולם, וכל ילדיהם של שכניו, שהיו מהם יהודים יראי שמים, יצאו לתרבות רעה, משום שלא עמדו בנסיונות המצויים בשכונתם. מה עשה אותו יהודי? היה מתפלל לפני ה' יתברך בדמעות שליש, יום יום, עוד מזמן שילדיו היו רכים מאד בשנים, וזכה שבאמת נתקבלו תפילותיו, וכל בניו יצאו למודי ה', תלמידי חכמים ממש, ובנותיו זכו אף הן לצאת צנועות וחכמניות, ונישאו לתלמידי חכמים, והקימו דור ישרים מבורך. ותמיד אומר אותו יהודי לכל שואליו, כי אין לו ספק בדבר, כי ילדיו יצאו מוצלחים, אך ורק בזכות הדבר הזה, שלא התעצל בתפילותיו, ועוד מזמן שהסכנה לא היתה נראית באופק, כי היו ילדיו קטנים, היה מתחנן ומתפלל כל יום בערגה ובחשק רב, שיזכהו ה' יתברך לרוות נחת מילדיו, שיהיו כולם יראי שמים. ישמע החכם ויוסיף לקח.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב אני מבקש לעשות פרוזבול אשמח אם תוכל לעזור לי י' אלול תשפ"ב / 6 בספטמבר 2022

בשבוע הבא בעזרת ה' נעלה פרוזבול לאתר. וגם נסביר את ההלכות. 

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה