הלכה ליום רביעי ו' אלול תשפ"ו 19 באוגוסט 2026

כוונה באמירת הסליחות

במתינות
יש להשתדל מאד מאד לומר את הסליחות בכוונה כמה שאפשר. כי זה עיקר המעלה באמירת הסליחות, וטוב מעט בכוונה, מהרבה שלא בכוונה. ואדם שיודע שקשה לו לכוין בכל הסליחות, לכל הפחות יתחיל בכך, שיהיו קטעי סליחות שיקפיד לכוין בהם. ומרן החיד"א בספרו ברכי יוסף, כתב דברי מוסר, על אותם שאומרים "עננו עננו" במהירות, כאילו יש מצוה מן התורה רק לומר את הדברים בלי שום הבנה, וכן "עשה למען שמך", וכן בספר חמדת ימים כתב דברי מוסר על כך.

קרבנו לעבודתך
ולמשל, במה שאומרים "אלוקינו שבשמים", קרב לנו קץ הגאולה, קרב לנו יום הישועה, ולאחר מכן אומרים, "קרבנו לעבודתך ויראתך", והסיבה לכך שלאחר שמבקשים על הגאולה, מבקשים "קרבנו לעבודתך", הסביר הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן יא), שהכוונה היא, כמו שכתב הרמב"ם, שלא נתאוו החכמים להגיע לימות המשיח כדי לחיות חיים של עושר ונחת, אלא המטרה היא כדי שנוכל להיות שקטים בעבודת ה' יתברך. ולכן, לאחר שמבקשים על הגאולה, מבקשים על עבודת ה'. שהיא העיקר הגדול.

יש ערך לכל מילה
ויש לדעת, כי בתוך נוסח הסליחות, ובפרט בנוסח הספרדים, יש ערך מקודש לכל מילה ומילה. ולמשל, מה שאנו אומרים "אדכר לן צלותיה דשלמה מלכא",  שפירוש הדברים, "זכור לנו תפילתו של שלמה המלך", ומה המיוחד בתפילת שלמה המלך?

אלא ששלמה אמר בתפילתו כך: "כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר, חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ, וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכׇל לְבָבָם וּבְכׇל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר וכו', וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם, וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ".

ופירוש הדברים, כי היה דבר מיוחד במינו בתפילת שלמה. שלמה המלך עליו השלום, התפלל אל ה' בכל לבו, ואמר דבר שבלב כל אדם, שהרי בסופו של דבר כמעט כל אחד חטא, ואין מי שאין בו חטא, ובכל זאת, הרי הוא מתחנן לה' יתברך, שכאשר אדם נענש, וסובל, ואז הוא מתעורר, וחוזר בתשובה, אזי יקבל ה' יתברך את תפילתו, ויחזור לרצות באותו חוטא. כן פירש הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל. (שם).

וכך אנו מרבים בתפילה ותחילה, לה' יתברך, הטוב ומטיב לרעים ולטובים, שירחם עלינו, שאף על פי שחטאנו עוינו פשענו, בכל זאת, אנו משתדלים מאד לשוב בתשובה, כל אחד ואחת לפי מה שהוא, ובזה יתעוררו רחמי ה' עלינו, ויחפוץ בנו, וימלא משאלות לבנו לטובה לעבודתו.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה