הלכה ל יום רביעי 3 Elul 5781 11 אוגוסט 2021

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן?

תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו בהלכה שעסקה בזמן הראוי לאמירת סליחות), בודאי שהוא דבר טוב, כי מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו, וגם תפילה ביחיד נשמעת לפני ה' יתברך, והסליחות הם תחינות ובקשות מלפני ה' יתברך, שיחזירינו בתשובה שלימה, ויסלח לנו על חטאתינו, ויחדש עלינו שנה טובה. אולם יש מקצת מקטעי הסליחות שאין ליחיד לאמרם.

הנה לענין אמירת י"ג מדות (ה' ה' אל רחום וחנון וכו') ביחיד, כשאין שם עשרה מישראל, מובא בסדר רב עמרם גאון (שהוא הסידור הקדמון ביותר), בשם רבינו נתן גאון, שאין רשות לומר י"ג מדות אלא בציבור, כיון שכרת הקדוש ברוך הוא ברית עם משה רבינו ועם אבותינו, שאין י"ג מדות חוזרות ריקם, וכשהציבור מתקבצים, ומבקשים רחמים, ומכוונים את ליבם לאביהם שבשמים, ומתענים, ועושין צדקה, הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם, ואינו מואס תפילתם. ולפיכך ביחידות כשאין מנין עשרה מישראל אין לאמרם, שהרי לא שייך כאן ענין הברית שכרת ה' עם ישראל. וכן כתבו עוד הרבה מהפוסקים, וכן כתב מרן בבית יוסף, שמנהג העולם כדברי רבינו נתן גאון שאין לומר י"ג מדות בלא עשרה.

אולם כתב מרן בשלחן ערוך, שגם יחיד רשאי לקרוא י"ג מדות בטעמי המקרא כקורא בתורה, שאין איסור לקרוא י"ג מדות אלא כשקורא אותם דרך תפילה ותחנונים, שאסור לעשות דברי תורה כתפילה, אבל אם קורא בטעמי המקרא, כמי שקורא בתורה, אין בכך כלום. ופסק כן על פי תשובת הרשב"א, שכתב שאין ליחיד לומר י"ג מדות דרך תפילה ובקשת רחמים, וכמו שכתוב בגמרא (ראש השנה יז:) שנתעטף הקדוש ברוך הוא כ"שליח ציבור" לפני משה, ואמר לו, כל זמן שישראל עושים לפני כסדר הזה, אני מוחל להם. אבל אם רוצה היחיד לאמרם כדרך שקורא בתורה דרך קריאה בעלמא, רשאי לעשות כן, וכן העלה להלכה ולמעשה מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.

נמצינו למדים אם כן, לענין י"ג מדות המוזכרים בסליחות (וכן בנוסח התחנון שבכל יום, ובתפילות יום הכפורים), שאין לו למי שמתפלל ביחידות לאמרם. ורק אם יחפוץ בכך, הוא רשאי לאמרם בטעמי המקרא, כמי שקורא בתורה, שאז אין בכך איסור, וכמו שפסק מרן החיד"א בספר ברכי יוסף.

ולענין קטעי הסליחות שנתקנו לאמרם בלשון ארמית, כגון, רחמנא, דעני לעניי ענינן, מחי ומסי, וכיוצא באלו, גם כן מבואר בפוסקים שאין ליחיד לאמרם כלל. וכן פסק מרן הרב זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (ימים נוראים עמ' יא). והטעם לזה, הוא מפני שבני ישראל כשהם בציבור, שכינה עמהם, ואז אין הם צריכים את עזרת מלאכי השרת כדי שתתקבל תפילתם, אבל אדם יחיד מישראל, אין השכינה עמו, וצריך הוא לעזרת מלאכי השרת כדי שתתקבל תפילתו, וכמו שמבואר במסכת שבת (יב:). והואיל ומלאכי השרת אינם מבינים לשון ארמית, אל לו ליחיד לבקש צרכיו בלשון ארמית, אלא הטוב מכולם שיבקש צרכיו בלשון הקודש. ובכלל זה שאל לו ליחיד לומר את קטעי הסליחות שבלשון ארמית, ורק בציבור כשיש שם מנין של עשרה מישראל, אז שכינה עמהם, ותפילתם נשמעת.

ולסיכום: מותר ליחיד או ליחידה לומר סליחות גם כשאין שם ציבור. אולם אין להם לומר נוסח י"ג מדות המוזכר בסליחות (ה' ה' אל רחום וחנון וכו'). וכן אין להם לומר את קטעי הסליחות שהם בשפה ארמית, כגון דעני לעניי וכדומה.

וה' יתברך ישמע תפילותינו ויענה לעתירתנו, וימלא משאלות לבנו לטובה לעבודתו.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם קריאת י״ג מידות בטעמים הוי כקורה בתורה מה העניין לאומרם? הרי כל עניין הי״ג מידות זה למחילה ולהשפעת מידת הרחמים ובזה לא משיגים את המטרה 3 Elul 5781 / 11 אוגוסט 2021

נכון שאין זה כמו אמירה בציבור בתורת תפילה, אבל על כל פנים בכך שקורא עם טעמי המקרא, אומר את כל נוסח הסליחות בתורת תפילה, שאומר "כמו שהודעת וכו'" ויש המשך לדברים, והם מובנים, לא כאמירת י"ג מידות ממש, אבל נוסח תפילה בשלימותה בודאי שיש כאן. 

שלום רב. הרי יש דין שאומר, שאם אני לא יכול להתפלל במניין אני יכול לקום ולהתפלל בדיוק בשעה שבאותה בית כנסת מתפללים וזה יחשב לי כאילו התפללתי במניין. ואם כן, השאלה היא: אם אני לא יכול לומר סליחות במניין ואני כן שאני בעצם אומר את הסליחות בדיוק בשעה שהם באותה בית כנסת אומרים - אני יכול לומר גם את הקטעים שאמרנו בהלכה שאי אפשר לאומרם? תודה רבה! 3 Elul 5781 / 11 אוגוסט 2021

אין קשר בין הדברים. מי שאינו יכול להתפלל במנין, יכוין לשעה שהציבור מתפללים, כדי שתפלתו תעלה עם תפילת הציבור, אבל אין זה תפילה בציבור ממש. ולכן גם כשאומר סליחות או קדושה, באותו זמן שהציבור מתפללים, אינו יכול לומר סליחות (י"ג מידות ורחמנא וכו'), כשם שאינו יכול לומר קדושה או קדיש או ברכו.   

שאלה כללית שתשובתה ארוכה, אך האם ניתן בקצרה לפרט מהם הדינים בנוגע לראש השנה שנחגג בבית, שלא במניין, בגלל הסגר הצפוי בחגים? לדוגמא, האם ניתן לתקוע בשופר ביחיד? האם חובה לתקוע בשופר ביחיד? האם משמיטים תפילות ביחיד? וכו'. תודה מראש, תבוא עליכם ברכה ותזכו לשנים רבות, נעימות וטובות. 18 Elul 5780 / 7 ספטמבר 2020

לצערינו הרב יתכן והשאלה שלך רלוונטית להרבה מאד אנשים.

בראש השנה לא אומרים סליחות, ולכן יש להתפלל ביחיד את כל סדרי התפלות, בלי שום שינוי (כמובן בלי חזרת הש"ץ), וחובה לשמוע קול שופר. מי שיכול לתקוע בעצמו, מה טוב, ואם אינו יכול, חובה להערך לכך מראש, שיוכלו לשמוע קול שופר, ברחוב, או אצל השכנים וכדומה. וה' יתברך יסלק המגפה מעלינו, וישמע תפלותיכם, אמן. 

ממתי אומרים סליחות לפי אשכנזים? 16 Elul 5778 / 27 אוגוסט 2018

מנהג האשכנזים להתחיל לומר סליחות מליל ראשון (מוצאי שבת) שלפני ראש השנה, ואם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי, מתחילים לומר סליחות מליל יום ראשון שבוע שלפניו. ולכן השנה, תשע"ח, שיחול יום ראש השנה ביום שני, יחלו האשכנזים באמירת הסליחות החל מליל יום ראשון כ"ב באלול, שהוא מוצאי שבת פרשת "כי תבא".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

EL ENCENDIDO DE LAS LUMINARIAS DE JANUCÁ

PRECEPTO DEL ENCENDIDO. Todos los ocho días de Janucá  -siendo para el año 5782, comenzará el domingo 28 de noviembre por la noche, es decir víspera del lunes- es una mitzvá encender luminarias. Los sefaradim acostumbran a encender un candelabro por fa......

לקריאת ההלכה

SI ES PRECISO BENDECIR AL PROBAR LA COMIDA

Como vimos en distintas ocasiones, con respecto a la bendición sobre los alimentos que pronunciamos previo a consumirlos, aún cuando se come una mínima cantidad se debe pronunciar la bendición ya que está prohibido obtener provecho alguno de este mundo sin recitar ......

לקריאת ההלכה

LOS HIJOS CASADOS QUE SE HOSPEDAN EN CASA DE LOS PADRES

En entregas anteriores hemos aclarado, que la persona que se halla de viaje y se hospeda en casa de un compañero y su familia se halla con él, se incluye en el encendido del dueño de casa y por lo tanto no necesita encender por sí mismo. Todo esto es válido si no d......

לקריאת ההלכה

VELAS DE SHABBAT Y VELAS DE JANUCÁ

Existe divergencia entre las primeras grandes autoridades halájicas con respecto al orden de encendido de las velas de Shabbat y de janucá. Según la opinión de la obra Baal Halajot Guedolot, se debe adelantar el encendido de las velas de Janucá a las velas de Shabb......

לקריאת ההלכה


EL HUESPED EN LA SALIDA DE SHABBAT JANUCÁ

Pregunta: El hijo casado que se hospeda en casa de sus padres en Shabbat ¿Cómo debe proceder con el encendido de las velas de Janucá la salida de Shabbat? Respuesta: Como hemos visto, según la costumbre sefaradí el hijo casado que se hospeda en casa de......

לקריאת ההלכה

EL HUESPED EN JANUCÁ

La persona que se halla de viaje en Janucá y su esposa e hijos no enciende en su casa pues lo acompañan en el viaje, de hospedarse en casa de una persona a la que le paga por el hospedaje y la comida, etc. debe asociarse con el dueño de casa en el encendido de las velas abonando......

לקריאת ההלכה

ORDEN RITUAL DE LA NOCHE DE ROSH HASHANA

Las dos noches de Rosh Hashana es costumbre comer alimentos que simbolizan buenos designios para Israel. Por ello se come Rubia o lubia en árabe, zapallo –calabaza dulce-, dátiles, acelga, puerro, cabeza de cordero, manzana y miel. Ya hemos escrito oportunamente, que la perso......

לקריאת ההלכה

AL HANISIM

AL HANISIM En la plegaria de Arbit que da comienzo a la festividad de Janucá (este año 5782 el día domingo 28 de noviembre del 2021) se comienza a incluir el párrafo “al hanissim” en la amidá, en la bendición de alabanza al Eterno, o sea “......

לקריאת ההלכה