הלכה ליום חמישי כ"ה תשרי תשפ"ג 20 באוקטובר 2022

עד מתי לשמור פרוזבול?

בסיום השנה שעברה, ביארנו ב"הלכה יומית", שכל חוב שיש לאדם על חבירו, שהגיע זמן פירעונו, ועברה עליו שנת השמיטה, בסיום שנת השמיטה מתבטל החוב ונשמט. וביארנו גם, שמי שעשה "פרוזבול", אין החובות שחייבים לו בני אדם נשמטים בשביעית.

וכמו שאדם יכול לערוך לעצמו שטר פרוזבול, כמו כן רשאי למנות שליח שיערוך עבורו פרוזבול, כגון, שיבקש מרב הקהלה שיערוך עבורו פרוזבול. ובשנת השמיטה לפני כארבע עשרה שנה, הורה לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאנו רשאים לקבל "הרשאה" דרך אתר "הלכה יומית", מאת כל מי שיהיה מעוניין בכך, שבה הוא ממנה אותנו שליחים לערוך עבורו פרוזבול. ואמנם ערכנו באותה שנה אלפי פרוזבולים עבור המנויים.

ועתה נדון בשאלה שנשאלנו בענין זה:

כיצד ניתנת האפשרות למנות שליח לכתיבת פרוזבול, והלא כל אחד כשיבא לגבות את חובו מהלווה, יאמר לו הלווה שכבר נשמט החוב בשביעית, והמלווה לא יוכל לטעון לו שכבר נכתב עבורו פרוזבול ולא נשמט החוב, מפני שאין לו כל ראיה על כך, שהרי הפרוזבול אינו בידו!

ומכאן נובעת גם שאלה נוספת:

עד מתי צריך לשמור את הפרוזבול? האם לעולם ועד?

טענת הלווה
וכעת נסביר את הדברים:
הנה נכון הדבר, שאם יבא הלווה אחר שנת השמיטה, ויטען כנגד המלווה שחובו נשמט בסיום שנת השמיטה, טענתו טענה נכונה, והמלווה הפסיד את חובו על פי דין תורה. אולם כל זה דוקא במקום שלא כתב המלווה פרוזבול, אבל אם כתב המלווה פרוזבול, אף על פי שאין הפרוזבול בידו, הרי הוא נאמן לטעון שעשה פרוזבול באמצעות שליח. ודין זה נלמד מדין אחר כמו שנבאר.

פרוזבול היה לי ואבד
בגמרא במסכת גיטין (לז:), אמר רב נחמן, נאמן אדם לומר "פרוזבול היה לי ואבד", שכיון שתקנו חכמים פרוזבול, "לא שביק היתרא ואכיל איסורא", "לא עוזר את ההיתר ואוכל את האיסור". כלומר, אדם שבא לגבות את חובו, וטען נגדו הלווה שכבר עברה שנת השמיטה ועל כן נשמט החוב, נאמן המלווה לומר "פרוזבול עשיתי ואבד לי", וטעם הדבר שנאמן לומר כן, הוא משום שיש בידינו חזקה, (כלומר כלל שמחזיק את האדם בצדקתו), שאדם כשר, אינו עוזב את ההיתר ולוקח דבר האסור כאשר יש לו ברירה. והואיל ותיקנו רבותינו תקנת פרוזבול, שעל ידה יוכל כל אדם לגבות את חובותיו כדין, אין אנו חוששים שאדם כשר יעזוב את דרך ההיתר ולא יכתוב פרוזבול, ואחר כך יתבע חובותיו שלא כדין, אלא אנו מאמינים לו, שכיון שהיתה לו דרך לתבוע חובו כדין, על ידי עשיית פרוזבול, בודאי כך עשה, ויכול לגבות את חובו. וכן פסק מרן השלחן ערוך בדיני הלוואה שבחלק חושן משפט (סי' סז).

ולכן, הוא הדין לנדון שלפנינו, שמאחר ואין כל צורך בהצגת שטר הפרוזבול בפני בית הדין, שהרי אין צורך בגוף השטר כראיה, אלא די בטענה "פרוזבול היה לי ואבד", לכן גם אם יטען מישהו שעשה פרוזבול באמצעות שליח, יהיה נאמן בטענתו, ויוכל לגבות את חובותיו על פי פסק בית דין.

ולסיכום: כל פרוזבול הנעשה על ידי שליח, אין צורך שיגיע הפרוזבול ליד המלווה, ודי בכך שיעשה השליח את הפרוזבול כדין, ואחר כך יהיה נאמן בטענה זו בבית דין, ויוכל לתבוע את חובו על פי דין תורה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום חכם, ראיתי עכשיו התשובה על הפרוזבול. חושב שנחסר התשובה על זמן שמירת שטר פרוזבול. הבנתי שאפשר שאין צורך לשמירה כיון שיכול לטעון שעשה ואבד. ומה לגבי שנת השמיטה שיבוא עלינו עוד שבע שנים, השטר שעשינו מועיל גם לעתיד? ג' חשון תשפ"ג / 28 באוקטובר 2022

הבנתם נכון, לא צריך לשמור.

בשביעית הבאה אם חלילה לא יבוא משיח, יהיה צריך לעשות פרוזבול חדש.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה