הלכה ליום שלישי כ"ד טבת תשפ"ו 13 בינואר 2026

שאלה: האם יכול כל אדם לשבח את הקדוש ברוך, בתפילה או בשירות ותשבחות?

תשובה: בברכת "אבות" שבתחילת תפילת העמידה, תיקנו אנשי כנסת הגדולה לומר, "האל הגדול הגיבור והנורא", שהם שבחים להשם יתברך. ואמרו רבותינו (בברכות לג:) שאלמלא שמשה רבינו עצמו שיבח את הקדוש ברוך הוא בתארים אלה, לא היינו יכולים אנו לאמרם, שהרי כל השבחים שנאמרו על ה', הם כאין וכאפס לעומת גדולתו שאין לה חקר. אולם מאחר שמשה רבינו שיבח את ה' בשבחים אלה, ובודאי עשה כן בדיבורו של ה' יתברך, נמצא שמותרים אנו לשבח את ה' יתברך בשבחים אלה. ומבואר עוד בגמרא (מגילה יח.) שגנאי הוא להאריך בשבחי ה' יתברך, וכמו שנאמר "מי ימלל גבורות ה', ישמיע כל תהלתו", כלומר, למי נאה למלל גבורות ה', למי שיכול להשמיע כל שבחיו. ואין זה ביד האדם להשמיע כל שבחי ה' יתברך. ועל כן אמרו, כל המספר שבחו של הקדוש ברוך הוא יותר מדי, נעקר מן העולם, שנאמר, "היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע". עד כאן.
ואמרו עוד בגמרא, מעשה באחד שעלה להתפלל בפני רבי חנינא, אמר "האל הגדול הגבור והנורא האדיר העיזוז האמיץ החזק", אמר לו רבי חנינא, סיימתיה לשבחי דמרך. כלומר, סיימת לומר את השבחים של ה' יתברך? רצונו לומר, בלאו הכי לא תוכל לומר את כל שבחי ה', ואם כן גנאי הוא שאתה מוסיף על השבחים שנזכרו בתפילה כתקנת חז"ל.

וכל נוסח הברכות שתיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה, כולו נעשה בחכמה מיד ה' עליהם השכיל, בידיעת שרשי הדברים, ופעולת כל תיבה ותיבה (מילה ומילה) בעולמות העליונים. וכפי שמבואר בגמרא (שם), כיצד למדו רבותינו מן הפסוקים את כל סדר הברכות. מנין שמזכירים את האבות בתחילת התפילה (אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב), שנאמר "הבו לה' בני אלים", ומנין שאומרים את גבורותיו (האל הגדול הגיבור והנורא), שנאמר "הבו לה' כבוד שמו". ושמו של ה' יתברך, הן גבורותיו הנראות בעינינו בהנהגת העולם. וכן על זה הדרך כמבואר בגמרא שם.

ולפיכך, אסור בהחלט לשנות מן המטבע (מהלשון הקבועה) שתיקנו חכמים בלשונות הברכות. ולכן, כל הברכות כולן, אסור לשנות בהן ולו מילה אחת, אלא יש לאמרן כפי תקנת חז"ל.

ומן האמור מבואר, שפשוט מאד שאסור לאדם להוסיף על שבחי ה' יתברך בלשון התפילה. שמלבד מה שמוסיף בחנם על שבחי ה' יתברך, שהוא דבר מגונה כמו שביארנו, עוד גרע בזה, שהרי הוא משנה מן המטבע שטבעו חכמים בלשונות הברכות.

ובהלכה הבאה נדון אם מותר להוסיף בשבחי ה' בשירות ותשבחות שאינן בלשון התפילה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה