הלכה ליום ראשון כ"ז סיון תשפ"ב 26 ביוני 2022

שאלה: האם כלים חד פעמיים, וקומקום חשמלי, צריכים טבילה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שכל כלי חדש, שנקנה מהגוי, צריך להטבילו במקוה כלים כדת וכהלכה. וכעת נדון בכלים חד פעמיים, אם הם חייבים טבילה.

כבר ביארנו כי לדעת מרן הרב זצ"ל, כלי פלסטיק פטורים מן הטבילה אף אם אינם חד פעמיים, ועל כן לא נותר לנו אלא לדון בכלי אלומיניום חד פעמיים, אם יש לחייבם טבילה.

ומצאנו נדון כעין זה בפוסקים, לגבי מצות קידוש בשבת, שיש לעשותו עם כוס יין, ודנו הפוסקים אם כוס חד פעמית נחשבת כלי לענין זה. והנה לכאורה אם נאמר שכלי חד פעמי נחשב "כלי" לענין קידוש, כמו כן יש לומר שנחשב כלי לענין דין טבילה, ואם כן כלי אלומיניום חד פעמיים חייבים בטבילה מן הדין.

ומרן הרב זצ"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב), ומסקנתו שהיות וכלים חד פעמיים כשרים מעיקר הדין למצות קידוש, כי יש עליהם שם כלי, כמו כן יש לומר שהם מחוייבים טבילה. רק הוסיף מרן הרב זצ"ל, שבהיות שיש מן הפוסקים שחילקו בין דין קידוש לדין טבילה, לכן יש להטביל כלים אלו רק בלא ברכה, מחשש ברכה לבטלה.

ומכל מקום יש לציין, שהרבה מכלי האלומיניום המצויים בארץ ישראל, אינם מיוצרים על ידי גויים, אלא על ידי חברות ישראליות. ואפילו לגבי כלי אלומינום המיוצרים בחוץ לארץ, יש סברא לדון לפוטרן מטבילה, מכיון שאלומיניום היא מתכת שלא היתה ידועה בזמן הקדמונים, ולא הוזכרה בתורה בפירוש שיש חיוב להטבילה. ולכן גם מרן זצ"ל הזכיר סברא כזו להקל בדין אחר. (לגבי דיני טומאת מת, בספר חזון עובדיה אבלות חלק שני). והביא שכן כתב הגאון רבי משה פינשטיין. ולכן המיקלים להשתמש בכלים כאלה ללא טבילה (כשהם חד פעמיים), (ובפרט כשיש ספק אם הבעלים של המפעל הוא יהודי), אין למחות בהם בחוזקה על מעשיהם, שיש להם על מה שיסמכו.

קומקום חשמלי
קומקום חשמלי, נחלקו הפוסקים אם הוא חייב בטבילה, משום שיש כלל בידינו שכלי שהוא מחובר לקרקע אינו טעון טבילה, משום שאין חיוב טבילה בכלי שאינו יכול לקבל טומאה, וכל דבר שהוא מחובר לקרקע אינו מקבל טומאה. ולפי זה כתבו כמה פוסקים, ומהם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שיש לדון בקומקום חשמלי שעיקר תשמישו הוא בשעה שהוא מחובר לתקע החשמל, ואם כן הרי הוא נחשב למחובר לקרקע ופטור מטבילה. אולם למעשה אף הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך לא רצה לסמוך על טעם זה לבדו לפטור את הקומקום מטבילה, מפני שיש בו שימוש גם כשאינו מחובר לחשמל.

גם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שטוב להחמיר להטביל קומקום חשמלי, ואם חושש שאם יכניסנו למים, הקומקום עלול להתקלקל, טוב שיתן אותו במתנה לגוי, ויחזור וישאל אותו מהגוי, כי השואל או השוכר כלים מן הגוי, פטור מלהטבילם, כיון שלא קנאם להיות שלו, ואין זה דומה למעשה שהיה בכלי מדין שהכלים היו לגמרי של ישראל. והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך הוסיף עוד דרך לפטור את הקומקום מטבילה, על יד שיקח אותו ליהודי חשמלאי מוסמך, שיפרק את הקומקום בצורה מקצועית שלא כל אדם יכול לעשות בביתו, ואז ירכיב אותו מחדש, ונחשב הדבר כמו שנקנה הכלי מיהודי, וממילא הוא פטור מן הטבילה.

ולמסקנה: כלי אלומיניום חד פעמיים המיוצרים בחוץ לארץ, חייבים טבילה בלא ברכה. (ויש מיקלים בדבר). וקומקום חשמלי, חייב גם הוא טבילה בלא ברכה. וניתן לפטרו מחיוב טבילה, על ידי שיתן אותו במתנה לגוי, ויבקשנו לחזור ולתת לו בהשאלה את הכלי. או באופן שיתן ליהודי חשמלאי שיפרק לו את הקומקום בצורה מקצועית, ולאחר מכן ירכיב אותו שנית, ואז הכלי פטור מטבילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, איך מותר לטפל בהדסים בשנה זו לצורך מכירתם בחג הסוכות הבעל"ט בעזר"ה כגון טיפולים מיוחדים לצורך קבלת הדסים משולשים וכד'? תודה רבה. כ"ז סיון תשפ"ב / 26 ביוני 2022

כל דבר שבא להשביח את ההדסים, ובכלל זה לגרום לכך שיצאו הדסים כשרים או מהודרים יותר, הוא אסור בהחלט בשביעית. (אף אם ההדסים נחשבים פרי, מ"מ גיזום הוא דבר האסור להשבחת הפרי). המגדלים הגדולים גזמו הכל לפני שנת השמיטה, כך שיצאו להם השנה הדסים גם בלי גיזום. 

אם מדובר במשווק גדול שיש לו בזה צורך רציני מחמת איזו סיבה, הנכון הוא שיפנה למכון למצוות התלויות בארץ של הרב הגאון ר' שניאור זלמן ריוח, שהוא יורה לו כיצד לנהוג. 

שלום הרב
מצד אחד אומרים שאם יש כלים שיוצרו בחוץ לארץ על ידי גוי צריך להטביל אותם מצד שני אומרים שאם יש כלי שלא רוצים לטבול אז אפשר להשאיל לגוי ואז לקחת ממנו בחזרה ואז זה פטור מטבילה זה מה שאני מבין ,לכן מלכתחילה למה לא פוטרים מטבילה כלים שיוצרו עלידי גוי כ"ז סיון תשפ"ב / 26 ביוני 2022

כלי שנקנה מהגוי, חייב בטבילה, כלי שהוא ברשות הגוי, ורק מושאל לישראל, פטור מטבילה. 

האם גביעי גלידה מזכוכית חייבים הטבילה? י' אייר תשע"ט / 15 במאי 2019

בהחלט כן. כלי זכוכית חייבים בטבילה. 

אם כלי פלסטיק לא צריך טבילה הרי גם הוא נחשב כלי. אז למה כלי חד פעמי (פלסטי) צריך? י"ז אב תשע"ז / 9 באוגוסט 2017

כלי פלסטי חד פעמי, לא צריך טבילה. וכל הנידון הוא לגבי כלי אלומיניום.

מה לגבי צנצנות זכוכית? כ"ו תמוז תשע"ז / 20 ביולי 2017

צנצנת זכוכית, שקונים בחנויות לכלי בית, צריך להטבילן.

מה המקור להלכה, שאין צריך טבילה של כלי פלסטיק? ד' אדר תשע"ג / 14 בפברואר 2013

מקור הדין, בשו"ת יביע אומר, חלק רביעי חלק יורה דעה סימן ח. ובשו"ת יחוה דעת חלק שלישי סימן ס.

מאיזה גיל יכול קטן להטביל כלים בלי השגחת מבוגר? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

כלי מתכות, יכול להטביל רק מי שמלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, או בת שתים עשרה שנה ויום אחד.

אבקש לדעת, תבניות חד פעמיות אלומניום בגדלים שונים שמוטבע עליהם בצ"ד מצריך גם כן טבילה? ואם כן האם בלי ברכה? ומילחיות זכוכית האם גם צריך להטביל? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

תבניות חד פעמיות שיש עליהן הכשר. אין ההכשר מעיד על כך שהתבניות פטורות מטבילה. אלא שהתבניות כשרות, ואין עליהם חשש שמא משחו עליהן שומן לא כשר. אך בדרך כלל, תבניות שיש עליהן הכשר, נעשות בארץ, על ידי יהודים. ולכן יש לראות מיהו היצרן, וכך להחליט אם להטביל את הכלים.
כלי זכוכית של מלח, צריך טבילה.
 
תבניות חד פעמיות, אפילו אם הדבר ברור שהן יוצרו על ידי גויים, אין להטבילן בברכה. אלא יש להטבילן בלא ברכה.

בקומקום חשמלי, אין דרך לשתות ישירות ממנה, האם אי אפשר להוסיף את הסעיף הזה להקל, כיוון שלא אוכלים ממנה ישירות? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

לגבי קומקום, מה שאין שותים ממנו, אין זו סברא להקל.

האם לגבי פלטה חשמלית שאין שימוש בה כשאינה מחוברת לחשמל, האם במקרה זה הפלטה תהיה פטורה מן הטבילה? (בדין מחובר לקרקע. כיוון שהשימוש היחידי בפלטה רק בזמן שהיא מחוברת לחשמל) ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

בלאו הכי מניחים עליה כלים, ולא אוכלים ממש, אינה צריכה טבילה.

היום שיש על התבניות כשרות בד"ץ האם הם נפטרים מטבילה או שהכשרות היא על החומר שהוא אכן לא מאכל אסור? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

הכשרות היא על החומר, שאינו משוח בשומן. והרבה כלים בהשגחת הבד"ץ, מיוצרים בארץ ישראל על ידי יהודים.

8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

רעמים בלילה – ברכה אחת

בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". וכתבנו שיש לברך את הברכה מיד עם שמיעת הרעם או בראיית הברק, עד תוך כדי דיבור של סיומם, (כלומר תוך ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, וע......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה