הלכה ליום שישי ט"ז חשון תשפ"ו 7 בנובמבר 2025

פרשת וירא

מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב

השבת, נקרא בפרשת השבוע, אודות אברהם אבינו, שהיה יושב בפתח האהל כחום היום, שלושה ימים לאחר מילתו, הוא יושב, ומצפה לאורחים.

ראה זאת הקדוש ברוך הוא, ומתוך אהבתו לאברהם, הוציא חמה מנרתיקה. היה חום גדול, כדי שאברהם יוכל לנוח. אך אברהם אבינו ממשיך בדרכו, שם פניו כחלמיש, הוא יושב בפתח אהלו כחום היום, וממתין לאורחים.

והנה: "וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה, וַיֹּאמַר וכו', אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ, יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ".

ומיד אחר כך: "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת, וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ, וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ".

כך מאריכה התורה הקדושה ומתארת את אופן הכנסת האורחים של אברהם אבינו.

אך נשאלת השאלה:
אברהם אבינו, נוהג ברוחב לב כלפי האורחים, נותן בשר של בן בקר רך וטוב, חמאה וחלב בשפע, אך מדוע כאשר מגיע הדבר למים, שהם המוצר הפשוט ביותר במכלול הכנסת האורחים של אברהם, דוקא אז נאמר "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם"? מדוע "מעט", מדוע לא הרבה וביד רחבה?

על שאלה זו נוכל להשיב, כאשר נדקדק בפסוקים:

בכל הדברים שהכין אברהם לאורחיו, נאמר בפירוש שהוא הכין בעצמו, "ואקחה פת לחם", "ויקח חמאה וחלב", וכן שרה אשתו, שהיתה מסורה כמותו, עשתה הכל בטרחה רבה. אולם לגבי המים נאמר "יוקח נא מעט מים", ומשמעות הדברים, שהמים הובאו על ידי שליח, על ידי משרת, ולא על ידי אברהם עצמו.

בזה לימד אותנו אברהם אבינו יסוד גדול: אדם יכול לעשות חסדים גדולים, להיות טוב ומטיב ולסייע לכל נצרך, והכל בתכלית מידת החסד. אך כל זאת רק כאשר הוא עושה את הדברים בעצמו. כאשר אדם אחר עושה זאת, אין אתה רשאי להטריח אחרים כדי לקיים מצוות חסד! אינך יכול להטריח אחרים מפני רצונך לכבד את האורחים! לכן לגבי המים, שהובאו על ידי שליח, לא הרבה אברהם, אלא אמר, "יוקח נא מעט מים".

מסופר על הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהתארח שבת אחת אצל ראש הקהל באחת העיירות.  אותו ראש קהל, היה גם עשיר גדול.

לאחר קבלת שבת ותפילת ערבית שהתקיימו ברוב העם, פנה הרב עם כל ראשי הקהל וציבור המלוים, לאוהל מיוחד שהוקם לכבוד ביקורו של הרב, שם יסעדו ברוב עם את סעודת השבת.

לאחר הקידוש, הובאה לפני הרב קערה גדולה מלאה מים לנטילת ידיים. הסתופפו החסידים סביב סביב, כדי ללמוד מאורחותיו של הרב, כיצד הוא נוטל את ידיו. להפתעתם, ראו כי הרב אינו מהדר ליטול בשפע, אלא רק כפי עיקר הדין ושורת ההלכה.

ראה הרב את פניהם המופתעות של החסידים ואמר:

בביתי שלי, אני דואג להביא את המים בעצמי, ולכן אני נוטל את ידי בהידור רב, אך כאן, אני רק אורח, והלא יודע אני כי יש כאן משרתת, והיא האחראית על שאיבת המים והבאתם אלי. אין אני רשאי להדר במצוות על חשבונה של המשרתת!

שמעו זאת החסידים, ולמדו פרק מאלף בהלכות נטילת ידיים, אך יותר מכך, בעניני כבוד הבריות ומידת החסד האמיתית. סיפור דומה מסופר גם על הגאון החפץ חיים, והם הם הדברים אשר ראינו אצל אברהם אבינו, שלא רצה להחמיר ולהדר על חשבון טרחתם של אחרים!

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה