הלכה ליום שני ט"ו אלול תשפ"ה 8 בספטמבר 2025

מעשר כספים – חודש אלול

בדברי רבותינו התנאים, ב"ספרי" (הובא בתוספות בתענית דף ט.), אמרו: נאמר בתורה: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ", אין לי, (כלומר, לא מבואר בתורה), אלא שיש חיוב להפריש מעשר מהתבואה, מנין שיש להפריש מעשר מכל הרווחים? תלמוד לומר: "אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ", שממה שהוסיפה התורה את המילה "כל", אנו למדים שיש חיוב הפרשת מעשר מכל דבר. וכך באמת הבינו כמה מרבותינו הראשונים.

אולם המהר"ם מרוטנבורג בתשובה (סימן עד) כתב, שאין חיוב מעשר כספים מן התורה ממש, אלא בתורת מנהג. וכן פסקו כמה מגדולי רבותינו האחרונים, ובכללם, הבית חדש (סימן שלא), והתשובה מאהבה (סימן פז) ועוד.

ומרן הבית יוסף, בתשובה לשאלה (בשו"ת אבקת רוכל סימן ג) כתב: "שאין ספק שענין הפרשת מעשר מהממון, דבר גדול הוא מאד, עד שאמרו חז"ל, "עשר תעשר", עשר, בשביל שתתעשר, ומותר לנסות את ה' במצוה זו, (כלומר, לבדוק שבאמת יש ריוח בפרנסה בזכות המצוה, ואין בזה איסור), וראוי שישתדל לתת חציים, או רובם, לבעלי תורה וקרוביו העניים. והמעשר מממונו לבעלי תורה, הוא הטוב ביותר, ועץ חיים היא למחזיקים בה בבעלי תורה עניים".

ולדעת הרמ"א, באמת חיוב מעשר כספים הוא חובה ממש מצד הדין. ולמנהג הספרדים, אין זה חיוב ממש, אבל מי שאינו נותן מעשר כספים, נחשב ל"עין רעה", וגם מבטל מנהג חשוב של מעשר כספים. ולכן באמת מצוה רבה היא לתת מעשר כספים, וכן נהגו גם אצל הספרדים, וכן ראינו שנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

וכתב בשו"ת חוות יאיר (סימן רכ), שמן הנכון לקבוע את ערב ראש השנה, כלומר, ממש את הימים הללו, לזמן עריכת החשבון למעשר כספים, מפני שאמרו חז"ל במסכת ביצה (דף טז.), שביום ראש השנה מזונותיו של אדם נקצבים, ולכן יש חשיבות רבה לסלק את חיובי המעשר עוד לפני ראש השנה.

הרבה דינים ומנהגים יש בעניני מעשר כספים, ולא נוכל לבאר את הכל, ומי שמעוניין לקבל תשובות גם בנושאים הללו, יוכל להפנותם דרך האפליקציה "אינסטרב", ושם בעזרת ה' ישיבו לו דבר נכון על פי ההלכה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה