הלכה ליום שני ט"ו אלול תשפ"ה 8 בספטמבר 2025

מעשר כספים – חודש אלול

בדברי רבותינו התנאים, ב"ספרי" (הובא בתוספות בתענית דף ט.), אמרו: נאמר בתורה: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ", אין לי, (כלומר, לא מבואר בתורה), אלא שיש חיוב להפריש מעשר מהתבואה, מנין שיש להפריש מעשר מכל הרווחים? תלמוד לומר: "אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ", שממה שהוסיפה התורה את המילה "כל", אנו למדים שיש חיוב הפרשת מעשר מכל דבר. וכך באמת הבינו כמה מרבותינו הראשונים.

אולם המהר"ם מרוטנבורג בתשובה (סימן עד) כתב, שאין חיוב מעשר כספים מן התורה ממש, אלא בתורת מנהג. וכן פסקו כמה מגדולי רבותינו האחרונים, ובכללם, הבית חדש (סימן שלא), והתשובה מאהבה (סימן פז) ועוד.

ומרן הבית יוסף, בתשובה לשאלה (בשו"ת אבקת רוכל סימן ג) כתב: "שאין ספק שענין הפרשת מעשר מהממון, דבר גדול הוא מאד, עד שאמרו חז"ל, "עשר תעשר", עשר, בשביל שתתעשר, ומותר לנסות את ה' במצוה זו, (כלומר, לבדוק שבאמת יש ריוח בפרנסה בזכות המצוה, ואין בזה איסור), וראוי שישתדל לתת חציים, או רובם, לבעלי תורה וקרוביו העניים. והמעשר מממונו לבעלי תורה, הוא הטוב ביותר, ועץ חיים היא למחזיקים בה בבעלי תורה עניים".

ולדעת הרמ"א, באמת חיוב מעשר כספים הוא חובה ממש מצד הדין. ולמנהג הספרדים, אין זה חיוב ממש, אבל מי שאינו נותן מעשר כספים, נחשב ל"עין רעה", וגם מבטל מנהג חשוב של מעשר כספים. ולכן באמת מצוה רבה היא לתת מעשר כספים, וכן נהגו גם אצל הספרדים, וכן ראינו שנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

וכתב בשו"ת חוות יאיר (סימן רכ), שמן הנכון לקבוע את ערב ראש השנה, כלומר, ממש את הימים הללו, לזמן עריכת החשבון למעשר כספים, מפני שאמרו חז"ל במסכת ביצה (דף טז.), שביום ראש השנה מזונותיו של אדם נקצבים, ולכן יש חשיבות רבה לסלק את חיובי המעשר עוד לפני ראש השנה.

הרבה דינים ומנהגים יש בעניני מעשר כספים, ולא נוכל לבאר את הכל, ומי שמעוניין לקבל תשובות גם בנושאים הללו, יוכל להפנותם דרך האפליקציה "אינסטרב", ושם בעזרת ה' ישיבו לו דבר נכון על פי ההלכה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה