הלכה ליום חמישי ו' אב תשפ"א 15 ביולי 2021

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר.

השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו.

השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן לקטן שאינו מחוייב בתענית לשתות את היין.

השיטה השלישית היא שיטת רבינו הרמב"ן, שכתב שאין להבדיל כלל, שהרי אמרו בגמרא (ברכות לג.) שבתחילה תקנו חכמים שיעשו הבדלה בתוך תפילת ערבית של מוצאי שבת, ואחר כך נתעשרו ישראל ותקנו חכמים הבדלה על כוס יין, והרי בתשעה באב שחל להיות במוצאי שבת כל ישראל עניים מרודים הם. וישנה אריכות על שיטות הראשונים בדברי הפוסקים.

ומרן השלחן ערוך פסק כשיטת הגאונים שיבדיל על כוס יין במוצאי תשעה באב. ואנו פוסקים כדעת מרן שקבלנו הוראותיו. לכן אנו נוהגים להבדיל במוצאי תשעה באב על כוס יין, ובזה מוציאים את הצום. אבל מיד במוצאי שבת עם כניסת התענית, שאי אפשר לעשות הבדלה על כוס יין, צריך שיאמר בפיו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", בכדי שיהיה מותר לו לעשות מלאכה.

ואין מברכים על הבשמים בהבדלה שבמוצאי תשעה באב, משום שאין מביאים בשמים בבית האבל, שהבשמים נועדו לתענוג, וכן הדין בתשעה באב. וכן פסק מרן השלחן ערוך.

חייבים לברך על הנר במוצאי שבת של תשעה באב. אף על פי שאין מבדילין על הכוס. ונוהגים שהחזן או הרב בבית הכנסת מברך על הנר לפני קריאת מגילת איכה. (אף שיש חולקים בדבר. ראה בספר חזון עובדיה עמוד שמב).

ונשים שאינן הולכות לבית הכנסת, צריכות לברך על הנר בביתן, במוצאי שבת, ברכת "בורא מאורי האש". (שם, עמוד שמג).

חולה, שאוכל בתשעה באב, כפי שביארנו בהלכות קודמות, צריך לעשות הבדלה על הכוס לפני שיאכל בתשעה באב. שהרי אסור לאכול אחרי שבת לפני שעושים הבדלה. ולכן על החולה לעשות הבדלה על כוס יין, או מיץ ענבים, וישתה מהכוס כדת וכדין בכל מוצאי שבת. ורשאי החולה שעושה הבדלה על הכוס, להוציא את כל בני ביתו ידי חובת ההבדלה, כפי שנוהגים בכל מוצאי שבת.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני תשעה באב מס 3 ואגדות על החורבן

אורך השיעור: 01:09:20         הורד     (31.74 MB)

כל המתאבל על ירושלים רואה בשמחתה

אורך השיעור: 00:57:15         הורד     (26.21 MB)

תשעה באב

אורך השיעור: 00:44:31         הורד     (10.20 MB)

תשעה באב דחוי

אורך השיעור: 01:00:18         הורד     (13.80 MB)

תשעה באב - איסור לימוד תורה ודיני התענית לקטנים

אורך השיעור: 01:10:29         הורד     (16.13 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש התייחסות בפוסקים לאדם שלא צם ביום ט׳ באב מכיון שקשה לו (לכאורה מזיד) ולא משום שהוא חולה, האם מבדיל לפני שאוכל? ד' אב תשפ"א / 13 ביולי 2021

הפוסקים לא מדברים על מצב שאדם מבקש לעשות עבירה, והוא שואל מה לעשות כדי שהעבירה תהיה פחות גדולה. עקרונית הוא צריך להבדיל, אבל ההבדלה הזו בעצמה תהיה חטא, כי אסור לו לשתות מן היין. לכן אי אפשר לומר לו להבדיל, ואי אפשר לומר לו שלא יבדיל, בשני המקרים הוא יעשה איסור גדול. צריך פשוט להשפיע עליו שיתענה, וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ומי שאינו מתאבל על ירושלים לא יזכה לראות בשמחתה. 

האם יש דיעה שהמניקה יכולה להבדיל על היין מיד במוצ"ש למרות שהיא תאכל רק למחרת בצהריים? והאם אשתי יכולהלהוציא אותי ידי חובת הבדלה ואז במוצאי התענית לא אצטרך להבדיל? ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

מרן זצ"ל, הוא שהורה היתר לגבי מעוברות ומניקות בתשעה באב דחוי. והוא שהורה לנו להורות גם לאחרים, שמעוברות ומניקות, נכון שיתענו עד חצות היום. (במקום שאין חשש סכנה או חולשה מיוחדת).

והאשה יכולה להוציא את בני הבית ידי חובת הבדלה.

מה הדין הבדלה לגבי קטנים כאשר שני ההורים צמים ? וכן מי עדיף לעשות הבדלה כאשר הבת הגדולה בת 10 ואחיה בן 8  ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

עדיף שתעשה הבת שהיא גדולה יותר

אם מעוברות פטורות מהצום השנה, למה שלא יאכלו עד יום ראשון בצהרים? הן הרי יכולות להבדיל מיד במוצא"ש ולאכול. מחילה, זה לא כ"כ ברור, אף על פי שפתחנו בחזון עובדיה, ואין זה כתוב שם. ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

כך השיב לנו מרן זצ"ל, כדי שלא תפרושנה לגמרי מן הציבור ביום זה.

אדם ששמע הבדלה במוצאי שבת (למשל מפי חולה שפטור) והתכוון לצאת לידי חובה, האם צריך לעשות הבדלה במוצאי הצום? ח' אב תשע"ט / 9 באוגוסט 2019

אם הוא התכוין לצאת ידי חובה, וכן המבדיל התכוין להוציאו, אינו צריך לחזור ולהבדיל.

ומעוברות ומניקות, שלפי מה שכתבנו רשאיות לאכול בתשעה באב השנה (תשע"ח), מפני שהתענית דחויה מיום השבת, אף הן חייבות להבדיל על הכוס לפני שיאכלו. ומאחר ואינן אוכלות עד ליום תשעה באב, כלומר, יום ראשון בצהריים, הרי שעליהן לברך על הנר בליל תשעה באב, וביום תשעה באב עושות הבדלה על הכוס, בלא לברך על הנר ובלא לברך על הבשמים. (חזון עובדיה עמוד שמח).
מחילה מכבודכם, אבל הרב חזר בו באותו מקום בדף שנ לגבי הבדלה במוצ"ש.  י"ב אב תשע"ח / 24 ביולי 2018

לגבי מעוברות ומניקות, שעצם הדין שרשאיות לאכול בשנה שתשעה באב דחוי, ואינן נחשבות ממש כמו חולה שפטרוהו חכמים בעצם מן התענית, אמר לנו מרן זצ"ל שלא יבדילו עד הצהרים, כמו שכתבנו.

במוצאי שבת/תחילת הצום - האם אומרים בהבדלה את כל הנוסח ובורא מאורי האש, או רק ברוך... בורא מאורי האש? י' אב תשע"ו / 14 באוגוסט 2016

היה צריך לומר רק את ברכת בורא מאורי האש, כי את שאר ההבדלה עושים במוצאי תשעה באב.

במה שכתבתם שמעוברות ומניקות יבדילו בבוקר קודם שיאכלו, עי' בחזו"ע עמ' שנ שכתב שבתחילה נמשך אחר דברי כף החיים ישבדיל קודם שיאכל, אולם אחר שעיין היטב בתשובת כנה"ג העלה שיבדילו בלילה, מאחר שמותר להן לאכול בכל שעה שירצו, לא גזרו עליהן כלל. ט' אב תשע"ו / 13 באוגוסט 2016

לפי הזכור לנו, שאלנו על זה את מרן זצ"ל, והשיב שלגבי מניקות ומעוברות, לדעתו לא ראוי שיאכלו מיד במוצאי שבת, אלא ימתינו עד הבוקר או עד הצהריים לפי כחן. וכך כתבנו בהלכה יומית. הגם שבאמת קצת קשה לחלק בזה בין חולה למינקת, כי על שתיהן לא גזרו, בכל זאת כתבנו כפי שמרן זצ"ל השיב לנו שנכתוב. ושום ראינו בגוף הדברים מה שציין כבודו (בספר חזון עובדיה), שיעשו הבדלה במוצאי שבת, ובאמת נראה יותר כמו שכבודו ציין, שיעשו הבדלה כבר במוצאי שבת. ובאופן כללי אנו מעדיפים לכתוב לפי מה שמרן כתב בספריו, שאז עיין יותר בדברים, ולכן אנו מודים לכבודו על ההערה.

יוצא לפי דברי הרב שנשים מעוברות ומניקות לא מתענות כלל, אף לא עד חצות היום, מכיוון שהן מבדילות ושותות כמלוא לוגמיו מיד במוצ"ש. הבנתי נכון? י"ג אב תשע"ה / 29 ביולי 2015

בדבר זה שאלנו את פי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והשיב, שאף על פי שחולה יבדיל על הכוס מיד במוצאי שבת, אבל מעוברות ומניקות טוב שלא תפרושנה לגמרי מן הציבור, ואם הדבר אפשרי, שאינן חלשות מאד, ימתינו עד חצות היום, ויעשו הבדלה ויאכלו.

האם מעוברת ומניקה יכולה לאכול במוצאי שבת ? ז' אב תשע"ה / 23 ביולי 2015

בשנה זו, שתשעה באב דחוי, רשאית לאכול בתשעה באב. וטוב שתחמיר, אם הדבר אפשרי, להתענות עד חצות היום.

הרב כתב שחולה יבדיל מיד . ולכאורה הוא הדין למעוברת ומניקה שמכיון שהותר לה לאכול בכל שעה שתירצה ז' אב תשע"ה / 23 ביולי 2015

כתבנו שיש לשתות כדת וכדין בכל שבוע. ובכל שבוע יש לשתות כשיעור כמלא לוגמיו, כמו שפסקו הפוסקים בסימן רצו. (עיין במשנה ברורה ובכף החיים ובערוך השלחן שם).

האם אתם בעצמכם שאלתם את מרן הרב שליט"א בפירוש וכך השיב לכם לגבי מעוברות? שלמעוברות ומניקות יש להבדיל למחרת? כ"ד אב תשע"ב / 12 באוגוסט 2012

אכן, אנו שאלנו על כך את מרן שליט"א, והיה נוכח באותו מקום הרה"ג רבי אברהם יוסף שליט"א.

המעוברות או המניקות, שרוצות לאכול במוצאי שבת ועושות הבדלה קודם לכן, האם הם יכולות להוציא את בני ביתם הגברים ידי חובת הבדלה? ח' אב תשע"ב / 27 ביולי 2012

מעוברות ומניקות, וכן חולה, שאוכלים ביום התענית, כשעושים הבדלה, יכולים לעשות כן בנוכחות שאר הבית, ויכוונו להוציאם ידי חובת ההבדלה, וגם שאר בני הבית יכוונו לצאת ידי חובת הבדלה.

לגבי חולה שלא צם, האם בהבדלה שעושה במוצאי שבת יברך על הבשמים? ח' אב תשע"ב / 27 ביולי 2012

לא יברך על הבשמים.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה