בהלכה הקודמת הזכרנו שצריך לכוין בפסוק ראשון של קריאת שמע, להבין מה שמוציא בשפתיו, ונביא כאן את סדר הכוונה בפסוק "שמע ישראל" על פי דברי הפוסקים. ואחר כך נבאר את הכוונה למי שמתקשה לכוין.
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד".
"שְׁמַע" – פירושו, קבלה, וגם פירושו הבנה, כלומר, כשאומר "שמע ישראל", יכוין "קבל והבן ישראל". כלומר, קבל דברים אלו והבינם (שתאמין בהם), ומה הם הדברים הללו? "ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", כלומר, ה' הוא אלוקינו, וגם ה' הוא אחד.
כשאדם מזכיר את שם ה' כפי שהוא מופיע בפסוק הראשון בקריאת שמע, עליו לכוין שתי כוונות. הכוונה הראשונה, כוונת השם "כקריאתו", כלומר, כפי שאנו קוראים את שם ה' בפועל, בלשון אדנות. והכוונה השניה, היא כוונת השם "ככתבו" כפי ששם ה' כתוב בפסוק, באותיות יו"ד, ואחר כך ה"א, ואחר כך וא"ו, ואחר כך ה"א.
כוונת השם כקריאתו היא, שה' הוא "אדון הכל". וכוונת השם ככתבו היא, שה' הוא היה הווה ויהיה.
ולכן כאשר מזכיר את שם ה' בקריאת שמע, יש לכוין שה' הוא אדון הכל, היה הווה ויהיה.
וכשאומר תיבת "אלוקינו", יכוין, שהשם יתברך הוא "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם".
וכשאומר "אחד", יכוין כך: כשאומר את האות אל"ף של המילה "אחד", יכוין שה' הוא אחד. וכשאומר את האות חי"ת, יכוין שהשם יתברך יחיד בשבעה רקיעים וכן בארץ. (שביחד הם שמונה, כמנין ח'). וכשאומר את האות דל"ת של "אחד", יכוין שהשם יתברך מושל בארבע רוחות העולם. (ארבע כמנין האות ד').
והנה לפני מספר שנים, למדנו דיני קריאת שמע ותפלה ב"הלכה יומית", וכתבנו שעיקר הכוונה בקריאת שמע היא שיכוין את פירוש המילים הפשוט. כלומר, שמע ישראל, שה' הוא האלקים שלנו, הוא ה' אחד. וכתבנו שבכוונה זו לבדה יוצא ידי חובת מצות קריאת שמע מן התורה.
והדברים עומדים לכאורה בניגוד למה שפסק מרן השלחן ערוך (סימן ה), שכוונת השם היא "אדון הכל היה הווה ויהיה", וכוונת "אלקינו", תקיף ובעל הכוחות כולם.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ) אמר לנו, כי באמת שבכל דברי רבותינו חכמי הש"ס, לא נמצאו כלל ביאורים אלו, רק אמרו רבותינו, שכל אדם חייב לכוין בפסוקי קריאת שמע את פירוש המילים, ושאם לא כיון לא יצא ידי חובתו. ומכאן אנו למדים, כי עיקר החיוב מעיקר הדין כדי לצאת ידי חובת המצוה, הוא לכוין את פירוש המילים. ומצוה להוסיף ולכוין יותר, כמו שכתב מרן השלחן ערוך והפוסקים, וכפי שביארנו.
אבל מי שקשה לו הדבר, וכן ילדים המתחנכים לכוין וכדומה, די להם שיכוונו את עיקר פירוש המילים, ולאט ולאט ירגילו עצמם לכוין גם את הכוונות שהובאו כאן.
ולסיכום: חובה לכוין בפסוק הראשון של קריאת שמע את פירוש המילים. והכוונה ההכרחית לצאת ידי חובה, היא פירוש המילים בלבד. כלומר: שמע ישראל, שה' הוא האלקים שלנו, הוא ה' אחד. ומצוה לכוין בכל הכוונה שהבאנו כאן. וכך היא:
"שמע" – קבל והבן. "ישראל" - ישראל. "ה' " - אדון הכל היה הוה ויהיה. "אלוקינו" – שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. "ה' " – אדון הכל היה הוה ויהיה. "אחד" = א' – ה' הוא היחיד, ח' – יחיד בשבעה רקיעים ובארץ, ד' – מושל בארבע רוחות העולם.
כוונה זו אינה מסובכת כלל וככל שמתרגלים אליה היא נעשית בנקל.
