הלכה ליום שישי ט"ו סיון תשע"ד 13 ביוני 2014

כוונת הפסוק הראשון בקריאת שמע – תשובת מרן זצ"ל ל"הלכה יומית"

בהלכה הקודמת הזכרנו שצריך לכוין בפסוק ראשון של קריאת שמע, להבין מה שמוציא בשפתיו, ונביא כאן את סדר הכוונה בפסוק "שמע ישראל" על פי דברי הפוסקים. ואחר כך נבאר את הכוונה למי שמתקשה לכוין.
 
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד".
 
"שְׁמַע" – פירושו, קבלה, וגם פירושו הבנה, כלומר, כשאומר "שמע ישראל", יכוין "קבל והבן ישראל". כלומר, קבל דברים אלו והבינם (שתאמין בהם), ומה הם הדברים הללו? "ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", כלומר, ה' הוא אלוקינו, וגם ה' הוא אחד.
 
כשאדם מזכיר את שם ה' כפי שהוא מופיע בפסוק הראשון בקריאת שמע, עליו לכוין שתי כוונות. הכוונה הראשונה, כוונת השם "כקריאתו", כלומר, כפי שאנו קוראים את שם ה' בפועל, בלשון אדנות. והכוונה השניה, היא כוונת השם "ככתבו" כפי ששם ה' כתוב בפסוק, באותיות יו"ד, ואחר כך ה"א, ואחר כך וא"ו, ואחר כך ה"א.
 
כוונת השם כקריאתו היא, שה' הוא "אדון הכל". וכוונת השם ככתבו היא, שה' הוא היה הווה ויהיה.
 
ולכן כאשר מזכיר את שם ה' בקריאת שמע, יש לכוין שה' הוא אדון הכל, היה הווה ויהיה.
 
וכשאומר תיבת "אלוקינו", יכוין, שהשם יתברך הוא "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם".
 
וכשאומר "אחד", יכוין כך: כשאומר את האות אל"ף של המילה "אחד", יכוין שה' הוא אחד. וכשאומר את האות חי"ת, יכוין שהשם יתברך יחיד בשבעה רקיעים וכן בארץ. (שביחד הם שמונה, כמנין ח'). וכשאומר את האות דל"ת של "אחד", יכוין שהשם יתברך מושל בארבע רוחות העולם. (ארבע כמנין האות ד').
 
והנה לפני מספר שנים, למדנו דיני קריאת שמע ותפלה ב"הלכה יומית", וכתבנו שעיקר הכוונה בקריאת שמע היא שיכוין את פירוש המילים הפשוט. כלומר, שמע ישראל, שה' הוא האלקים שלנו, הוא ה' אחד. וכתבנו שבכוונה זו לבדה יוצא ידי חובת מצות קריאת שמע מן התורה.
 
והדברים עומדים לכאורה בניגוד למה שפסק מרן השלחן ערוך (סימן ה), שכוונת השם היא "אדון הכל היה הווה ויהיה", וכוונת "אלקינו", תקיף ובעל הכוחות כולם.
 
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ) אמר לנו, כי באמת שבכל דברי רבותינו חכמי הש"ס, לא נמצאו כלל ביאורים אלו, רק אמרו רבותינו, שכל אדם חייב לכוין בפסוקי קריאת שמע את פירוש המילים, ושאם לא כיון לא יצא ידי חובתו. ומכאן אנו למדים, כי עיקר החיוב מעיקר הדין כדי לצאת ידי חובת המצוה, הוא לכוין את פירוש המילים. ומצוה להוסיף ולכוין יותר, כמו שכתב מרן השלחן ערוך והפוסקים, וכפי שביארנו.
 
אבל מי שקשה לו הדבר, וכן ילדים המתחנכים לכוין וכדומה, די להם שיכוונו את עיקר פירוש המילים, ולאט ולאט ירגילו עצמם לכוין גם את הכוונות שהובאו כאן.
 
ולסיכום: חובה לכוין בפסוק הראשון של קריאת שמע את פירוש המילים. והכוונה ההכרחית לצאת ידי חובה, היא פירוש המילים בלבד. כלומר: שמע ישראל, שה' הוא האלקים שלנו, הוא ה' אחד. ומצוה לכוין בכל הכוונה שהבאנו כאן. וכך היא:
 
"שמע" – קבל והבן. "ישראל" - ישראל. "ה' " - אדון הכל היה הוה ויהיה. "אלוקינו" – שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. "ה' " – אדון הכל היה הוה ויהיה. "אחד" = א' – ה' הוא היחיד, ח' – יחיד בשבעה רקיעים ובארץ, ד' – מושל בארבע רוחות העולם.
 
כוונה זו אינה מסובכת כלל וככל שמתרגלים אליה היא נעשית בנקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לאחרונה שמתי לב שבכל מקום אתם כותבים את שמו של מרן זצ"ל אתם כותבים בסוגריים (הכ"מ). מה פשר ראשי תיבות אלו? י"ז סיון תשע"ד / 15 ביוני 2014

פשר הראשי תיבות "הריני כפרת משכבו", שמי שנפטר רבו, עליו להוסיף מילים אלה כשמזכיר שמו בתוך שנים עשר חודש.

כאשר אני קורא קריאת שמע ומכסה את פני, אז תוך כדי שאני מזכיר את המילים צריך לכוון לאיזה שהוא משהו?, ואם כן אז לאיזה מילים?, כי שמעתי שאם אני לא מכוון אז לא יצאתי ידי חובת קריאת שמע. כ"ד אב תשס"ט / 14 באוגוסט 2009

דיברנו מענין זה בעבר ולהלן הקישור:

http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=621

לענין הלכה, הכוונה שחייבים לכוין בקריאת שמע, היא משמעות המילים בלבד, אולם מצוה לכוון בכוונות שכתבנו בהלכה שבקישור.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה