הלכה ליום שני ג' חשון תשע"ח 23 באוקטובר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרן הרה"ג מופת ופוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל

זכות מרן זצ"ל תגן עלינו והוא יהיה מליץ יושר לנו ולדורינו.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הצב"' דניאל לוי ורעיתו נעמי מק"ק ליעדז אנגליה יע"א

יום השנה הרביעי להסתלקות מרן זצ"ל

היום הוא יום ג' במרחשון, יום בו לקו המאורות, והסתלק מאיתנו מרן אביר הרועים רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ביום כ"ד באלול שנת התשי"ד (1954), נערך הספד, במלאת שנה לפטירתו של הראשון לציון הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל. וכאשר עמד מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה לדבר, נשא דברים, שכוחם יפה שבעתיים כלפי המצב בו אנו שרויים כעת, ואלו דבריו:

כשאנו חשים עתה את הירידה הגדולה שירדה עדתינו לעתות כאל (בזמנים כאלה), בחוסר מנהיגות מתאימה שתוכל למלא את מקומו של רבינו, לא נוכל לנקות את עצמינו מאשמה.

במדרש (קהלת רבה פ"ז) אמרו: "אדם אחד מאלף מצאתי" – בנוהג שבעולם, אלף בני אדם נכנסים למקרא, מאה נכנסים למשנה, עשרה מהם יוצאים לתלמוד, אחד מהם יוצא להוראה. כלומר, מתוך אלף אנשים שנכנסים ללימוד התורה, רק אחד יזכה לכתרה של תורה, ולהוות מנהיגות לפני העם. וזהו שנאמר "אחד מאלף מצאתי".

לצערינו הרב, המשיך מרן זצ"ל לומר, אין לנו אלא ישיבה אחת לספרדים, היא ישיבת פורת יוסף, שאלמלא היא, נשתכחה תורה מישראל. אולם מתוך מאה הנכנסים אליה, יש לקוות שיצא מורה הוראה אחד. ואנו זקוקים לכמה רבני גדולים.

לכן, אמר מרן זצ"ל, הנני פונה בקריאה קדושה מעל במה זו, שכל אחד ואחד מאיתנו, לא בלבד שיכניס את בניו לישיבות, אלא גם יפנה בהשפעה מוסרית לכל משפחתו וקרוביו וידידיו להרבות חיילים ולקבץ פעלים לתורה. בכדי שנוכל למלאת את החלל הריק, ולהחזיר עטרה ליושנה. להגדיל תורה ולהאדירה.

דברים אלו שאמר מרן זצ"ל בשנים עברו, כוחם יפה אף עתה. כל חוקר שיתבונן באמת בסוד מנהיגותו של מרן זצ"ל, יראה נכוחה, כי הצלחתו הכבירה בהשפעתו העצומה על המון בני אדם מישראל, היתה בזכות התורה הקדושה. לא היה דבר שמרן זצ"ל הטיף ודיבר אודותיו יותר מהתורה הקדושה. ואם רבנים אחרים ניסו כוחם בחיזוק התפלה, או בחיזוק הצדקה, מרן זצ"ל, על אף שהיה מדבר בכל שטחי התורה, מכל מקום תמיד היה חוזר ואומר, שאין כמו זכות התורה, אשר עליה נאמר, "וכל חפציך לא ישוו בה", ופירשו רבותינו זכרונם לברכה, שהכוונה היא ל"חפצי שמים", כלומר, אין מעלה גדולה יותר ממעלת התורה. ומי שהוא עוסק בתורה בעצמו, זוכה ומתקדש בקדושתה, ונעשה אדם אחר ממש, ואין חקר לגדולתו בעולם הזה ובעולם הבא.

שמענו ממרן זצ"ל, כאשר דיבר בהלכות כיבוד אב ואם, ודיבר על חשיבות אמירת הקדיש, הסביר כמה שאמירת הקדיש מזכה את ההורים בזכות אדירה לחיי העולם הבא. דברי מרן זצ"ל, נפלו על אזנים קשובות בהחלט, שהרי כל הציבור מאמינים בני מאמינים כמה חשובה אמירת הקדיש לנשמת הנפטר, ומקפידים מאד על מצוה זו. לאחר שסיים מרן זצ"ל את דבריו הוסיף, "כל מה שדיברתי, הוא לגבי סתם אדם, אבל אדם שהניח בן שעוסק בתורה, הרי הוא חשוב כל כך, עד כי ה"קדיש" הוא דבר פשוט מאד עבורו באופן יחסי למעלת התורה! כמעט וניתן לומר שהוא אינו צריך קדיש"!

כך השפיע שוב ושוב על צאן מרעיתו, שיהיו קשורים עם התורה הקדושה, וזכה להעמיד עדרים עדרים לתורה, למרות שלא עמד רוב ימיו בראשות ישיבה, בכל זאת זכה ממש להקים דור עצום של לומדי תורה, הן בחורי ישיבות ואברכים ממש, והן בעלי בתים יקרי רוח שעוסקים תמיד בתורה.

עלינו לדבוק בדרכי מרן זצ"ל, ובפרט באדיקותו בתורה הקדושה, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. וה' יתברך יזכה אותנו לכתרה של תורה, וישפיע בזכות מרן זצ"ל שפע של טובה וברכה על כל הלומדים היקרים של הלכה יומית, שעוסקים בתורתו של מרן זצ"ל דבר יום ביומו, זכותו תגן עליכם ועלינו. אמן כן יהי רצון.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה