הלכה ליום שישי ט"ו סיון תשע"ד 13 ביוני 2014

כוונת הפסוק הראשון בקריאת שמע – תשובת מרן זצ"ל ל"הלכה יומית"

בהלכה הקודמת הזכרנו שצריך לכוין בפסוק ראשון של קריאת שמע, להבין מה שמוציא בשפתיו, ונביא כאן את סדר הכוונה בפסוק "שמע ישראל" על פי דברי הפוסקים. ואחר כך נבאר את הכוונה למי שמתקשה לכוין.
 
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד".
 
"שְׁמַע" – פירושו, קבלה, וגם פירושו הבנה, כלומר, כשאומר "שמע ישראל", יכוין "קבל והבן ישראל". כלומר, קבל דברים אלו והבינם (שתאמין בהם), ומה הם הדברים הללו? "ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד", כלומר, ה' הוא אלוקינו, וגם ה' הוא אחד.
 
כשאדם מזכיר את שם ה' כפי שהוא מופיע בפסוק הראשון בקריאת שמע, עליו לכוין שתי כוונות. הכוונה הראשונה, כוונת השם "כקריאתו", כלומר, כפי שאנו קוראים את שם ה' בפועל, בלשון אדנות. והכוונה השניה, היא כוונת השם "ככתבו" כפי ששם ה' כתוב בפסוק, באותיות יו"ד, ואחר כך ה"א, ואחר כך וא"ו, ואחר כך ה"א.
 
כוונת השם כקריאתו היא, שה' הוא "אדון הכל". וכוונת השם ככתבו היא, שה' הוא היה הווה ויהיה.
 
ולכן כאשר מזכיר את שם ה' בקריאת שמע, יש לכוין שה' הוא אדון הכל, היה הווה ויהיה.
 
וכשאומר תיבת "אלוקינו", יכוין, שהשם יתברך הוא "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם".
 
וכשאומר "אחד", יכוין כך: כשאומר את האות אל"ף של המילה "אחד", יכוין שה' הוא אחד. וכשאומר את האות חי"ת, יכוין שהשם יתברך יחיד בשבעה רקיעים וכן בארץ. (שביחד הם שמונה, כמנין ח'). וכשאומר את האות דל"ת של "אחד", יכוין שהשם יתברך מושל בארבע רוחות העולם. (ארבע כמנין האות ד').
 
והנה לפני מספר שנים, למדנו דיני קריאת שמע ותפלה ב"הלכה יומית", וכתבנו שעיקר הכוונה בקריאת שמע היא שיכוין את פירוש המילים הפשוט. כלומר, שמע ישראל, שה' הוא האלקים שלנו, הוא ה' אחד. וכתבנו שבכוונה זו לבדה יוצא ידי חובת מצות קריאת שמע מן התורה.
 
והדברים עומדים לכאורה בניגוד למה שפסק מרן השלחן ערוך (סימן ה), שכוונת השם היא "אדון הכל היה הווה ויהיה", וכוונת "אלקינו", תקיף ובעל הכוחות כולם.
 
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ) אמר לנו, כי באמת שבכל דברי רבותינו חכמי הש"ס, לא נמצאו כלל ביאורים אלו, רק אמרו רבותינו, שכל אדם חייב לכוין בפסוקי קריאת שמע את פירוש המילים, ושאם לא כיון לא יצא ידי חובתו. ומכאן אנו למדים, כי עיקר החיוב מעיקר הדין כדי לצאת ידי חובת המצוה, הוא לכוין את פירוש המילים. ומצוה להוסיף ולכוין יותר, כמו שכתב מרן השלחן ערוך והפוסקים, וכפי שביארנו.
 
אבל מי שקשה לו הדבר, וכן ילדים המתחנכים לכוין וכדומה, די להם שיכוונו את עיקר פירוש המילים, ולאט ולאט ירגילו עצמם לכוין גם את הכוונות שהובאו כאן.
 
ולסיכום: חובה לכוין בפסוק הראשון של קריאת שמע את פירוש המילים. והכוונה ההכרחית לצאת ידי חובה, היא פירוש המילים בלבד. כלומר: שמע ישראל, שה' הוא האלקים שלנו, הוא ה' אחד. ומצוה לכוין בכל הכוונה שהבאנו כאן. וכך היא:
 
"שמע" – קבל והבן. "ישראל" - ישראל. "ה' " - אדון הכל היה הוה ויהיה. "אלוקינו" – שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם. "ה' " – אדון הכל היה הוה ויהיה. "אחד" = א' – ה' הוא היחיד, ח' – יחיד בשבעה רקיעים ובארץ, ד' – מושל בארבע רוחות העולם.
 
כוונה זו אינה מסובכת כלל וככל שמתרגלים אליה היא נעשית בנקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לאחרונה שמתי לב שבכל מקום אתם כותבים את שמו של מרן זצ"ל אתם כותבים בסוגריים (הכ"מ). מה פשר ראשי תיבות אלו? י"ז סיון תשע"ד / 15 ביוני 2014

פשר הראשי תיבות "הריני כפרת משכבו", שמי שנפטר רבו, עליו להוסיף מילים אלה כשמזכיר שמו בתוך שנים עשר חודש.

כאשר אני קורא קריאת שמע ומכסה את פני, אז תוך כדי שאני מזכיר את המילים צריך לכוון לאיזה שהוא משהו?, ואם כן אז לאיזה מילים?, כי שמעתי שאם אני לא מכוון אז לא יצאתי ידי חובת קריאת שמע. כ"ד אב תשס"ט / 14 באוגוסט 2009

דיברנו מענין זה בעבר ולהלן הקישור:

http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=621

לענין הלכה, הכוונה שחייבים לכוין בקריאת שמע, היא משמעות המילים בלבד, אולם מצוה לכוון בכוונות שכתבנו בהלכה שבקישור.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה