הלכה ליום ראשון י"ט חשון תש"פ 17 בנובמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דניאל אור ארזי כהן

להצלחת הניתוח ולרפואה שלמה

הוקדש על ידי

הוריו

דברים הנראים על ידי מיקרוסקופ

הדגים מותרים באכילה כשיש להם שני סימני טהרה המפורשים בתורה, סנפיר וקשקשת (כלומר קשקשים), ודנו הפוסקים אודות דגים אשר יש להם קשקשים, אבל אינם נראית אלא על ידי מיקרוסקופ, אם יש להכשירם שהרי יש להם קשקשים, או שיש לאסרם משום שהקשקשים אינם נראים בעין רגילה.

והנה שאלה זו, אם יש להתחשב בראיית המיקרוסקופ אם לאו, נוגעת לנושאים רבים, כגון לענין הדין, שאם נמצא נקב בריאה של בהמה, הדין הוא שהיא טריפה ואסורה באכילה, ויש לדון, אם בעין רגילה לא נראה  שיש נקב בריאה, אבל על ידי מיקרוסקופ ניתן ליראות בבירור נקב בריאה, האם יש להטריף בהמה זו או לא.

והגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל (אב"ד ג'רבא לפני כחמישים ושש שנים, שעצמותיו הובאו לקבורה בארץ ישראל לא מכבר) כתב, שהדגים שאין קשקשיהם נראים אלא על ידי מיקרוסקופ, אין להתירם כלל, שלא התירה התורה ולא אסרה התורה אלא בדבר הנראה לפי ראות עיני האדם כשהוא בריא בחוש הראות, ולכן לא אסרה התורה נקבים באברי הבהמה או העוף, אלא לפי ראות עיני האדם, ולא לפי מה שנראה על ידי כלי חיצוני. וסיים בדבריו, וכן הורה מר זקיני הגאון רבי משה הכהן זצ"ל במעשה שהובא לפניו, שסיננו מים לשתיה כמה פעמים, ואף על פי כן היה נראה במיקרוסקופ תולעים רבים רוחשים במים, והשיב להם, שהתורה לא אסרה אלא תולעים הנראים בעין בחוש הראייה הטבעי. וכן בספר ערוך השולחן כתב, שאף שיש במים הרבה יצורים שונים הנראים על ידי מיקרוסקופ, המים מותרים לשתיה, משום שלא אסרה התורה במה שאין העין שולטת, שלא ניתנה תורה למלאכים, שאם לא כן, הרי כמה מהחוקרים כתבו, שגם כל האויר הוא מלא ברואים דקים מן הדקים, וכשהאדם פותח את פיו בולע כמה מהם, והרי לא יעלה על הדעת לאסור את הנשימה גם כן, אלא ודאי כל דבר שאין העין שולטת בו, לאו כלום הוא, ואמנם במה שהעין יכולה לראות אפילו כנגד השמש, ואפילו דק מן הדק (כגון בירקות עלים וכדומה) הוי שרץ גמור ואסור באכילה.

ולפיכך נמצינו למדים, שדגים שקשקשיהם לא נראים אלא על ידי מיקרוסקופ, הרי הם אסורים באכילה, ולעומת זאת, מים שיש בהם בריות זעירות שאינן נראות אלא על ידי מיקרוסקופ, מותרים בשתיה, וכמו כן פירות וירקות שנמצאים בהם תולעים על ידי בדיקת מיקרוסקופ, הרי הם מותרים באכילה, אבל אם על יד בדיקת מיקרוסקופ נראים התולעים, ולאחר מכן ניתן להבחין בהם גם בראייה בעיין רגילה, הרי הם אסורים באכילה, שכן ניתן להשתמש בבדיקת מיקרוסקופ בכדי להקל את בדיקת הירקות, אבל אחר כך יש לבדוק אם התולעים נראים בעין רגילה, שאם כן, יש לאסור, ואם לאו, יש להקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

למדנו בהלכה שמאכל שרואים תולעים על ידי מיקרוסקופ, בלא בעין מותר באכילה. אומרים שבקליפת התות יש הרבה תולעים אבל בעין לא רואים, ושמעתי הרבה פעמים שיש לקלף אותה, האם זה נכון או מותר לאכול הקליפה? י' כסלו תש"פ / 8 בדצמבר 2019

תולעים שנראים רק על ידי זכוכית מגדלת, אבל לאחר מכן ניתן להבחים בהם בקושי גם בעין רגילה, אסור לאוכלם.

לגבי בדיקה מן התולעים, השאלה היא מציאותית, ואנו לא בקיאים בזה. רק נוכל לציין, שהרה"ג רבי שניאור זלמן ריוח שליט"א מהמכון למצוות התלויות בארץ, השיב לנו שניתן לאכול תותים, על ידי כך שיחתכו את ראשיהם עם העלים, ולאחר מכן ישרו אותם במים עם מעט סבון או נוזל מיוחד לחיטוי פירות, ולאחר מכן יש לשפשף אחד אחד תחת זרם מים, והתותים מותרים באכילה.

מה הדין לגבי זכוכית מגדלת? כ' חשון תש"פ / 18 בנובמבר 2019

אותו הדבר כמו מיקרוסקופ, אלא שעל ידי זכוכית מגדלת, בדרך כלל רואים דברים, שלאחר מכן הם נראים גם בעין רגילה.

ולגבי אתרוג, אין לבדוק עם זכוכית מגדלת, אלא בראייה רגילה. כן נהגו גדולי עולם. וכן נהג הגאון חזון איש.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה