הלכה ליום שישי כ"ה ניסן תשפ"ד 3 במאי 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן משה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת אחרי מות

נאמר בפרשה, שאסור לנו לאכול מן הדם: "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר". ופשט הדברים, כי הדם שבבהמה הנשחטת, אינו מיועד אלא להיות נזרק על המזבח בזמן שהיו מקריבים קרבנות, אבל לא יהיה ראוי למאכל לבני האדם.

ורבינו הרמב"ן בפירושו, הסביר כאן ענין עמוק, כי ה' יתברך ברא את כל הנבראים שבעולם לצורך האדם, כי האדם הוא הבריאה היחידה בעולם הזה שמכירה את בוראה, ולכן ראויים כל שאר הנבראים להברא כדי לשמש אותו.

אך אף על פי כן, מתחילה, כשברא ה' את העולם, לא הותר לאדם לאכול מבשר הבהמה, אלא אך ורק מדברים הצומחים והדוממים, אבל מן החי, היה אסור לאכול שום דבר. עד שיצא נח מהתיבה, ואז התיר לו ה' יתברך לאכול מן הבשר. וכמו שנאמר: "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל".

והנה גם אז, לא התיר לנו ה', אלא את גופם של בעלי החיים, שהרי כל מהות בעלי החיים היא לצורך ולהנאת האדם, אבל הדם, שבו הנפש, לא נברא אלא כדי להועיל לנפש האדם הרוחנית, לכפר על עוונותיו בקרבנות, ולא שיאכלוהו.

והוסיף על כך רבינו הרמב"ן, כי כל דבר הנאכל על ידי האדם, הופך להיות חלק אחד עם האדם, וכאשר אדם אוכל מן הבהמות הטהורות, אין הדבר משפיע עליו כל כך, אבל אם יאכל מן הדם, שבו נמצאת נפש הבהמה, יגרום הדבר לטבע גס בנפשו של האדם ולמידות רעות.

למדים אנו, כמה יש להקפיד על כשרות המאכלים, שהרי כל מאכל שאינו מותר לנו, הופך לגוף אחד עם זה שאוכל אותו, והדבר משפיע עמוקות על נפש האדם, ומי יודע כמה שנים וכמה מעשים יש לעשות כדי לטהר את האדם מן הטומאות הללו.

עוד יש לפרש בפסוק זה, שנאמר "ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר", מה שכתב רבינו האור החיים, שכוונת ה' יתברך להזהיר אותנו שלא נפגע בבעלי החיים, אלא לצורך שהותר לנו, כי לא נתן ה' יתברך היתר לשפוך את דם הבהמה (שלא לצורך אכילה), אלא כדי לכפר על נפשותינו, וכאן הזהירה התורה, שלא ניתנו לנו בעלי החיים במתנה כדי שנעשה בהם כל מה שנחפוץ, וכל כך חמור הדבר, עד שכאשר יש בהמה שהרגה אדם, ולמשל, שור שנגח אדם והרג אותו, שהדין הוא שאותו השור חייב מיתה, הרי חייבים לדון את השור על פי סנהדרין של עשרים ושלושה דיינים, כשם שדנים אדם שחייב מיתה, ולא הותרה הבהמה אלא כדי לאכול או להשתמש בבשרה, שכך עלה לפני ה' יתברך, אך חלילה להמית לחינם. ואדרבה, ה' יתברך "רחמיו על כל מעשיו" ומצוה עלינו להיות רחמנים כלפי כל הבריות שבעולם.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה