הלכה ליום חמישי ה' טבת תש"פ 2 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה, ללידה קלה והצלחה עבור

אורטל בת אופירה

הוקדש על ידי

פלוני

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כלומר, לעמוד לגמרי), כדי להדר את פניו. והיא מצות עשה מן התורה.

וכבר הזכרנו, שעניין "קימה" בפני רבו המובהק, או מפני גדול הדור, הוא שצריך לעמוד מלא קומתו כל זמן שרואה את הרב מהלך, עד שישב הרב, או עד שילך ולא יראנו עוד. וכדין קימה בפני ספר תורה, שכל הקהל שנמצאים בבית הכנסת ובעזרת הנשים צריכים לעמוד בזמן שמוליכים את ספר התורה מן ההיכל לתיבה ומן התיבה להיכל. (וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך סימן רפב) אך לעניין סתם תלמיד חכם, שאינו רבו המובהק ואינו גדול הדור, אף על פי שלמד ממנו תורה, אין צריך לעמוד בפניו, אלא מזמן שנכנס לארבע אמותיו, ואחר שיצא מארבע אמותיו רשאי לשבת. (ושיעור ארבע אמות הוא כמעט שני מטרים).

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאותם אנשים שאינם קמים מלא קומתם בפני תלמיד חכם, אלא מסתפקים בעשיית "הידור" ("הידור" פירושו לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד בפניו, כמו קימה מועטת, וכמו שפירש רש"י בקדושין לב:), לא כדין הם עושים, שהרי פסקו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך שצריך לעמוד בפני תלמיד חכם מלא קומתו. וכן היא הסכמת רוב הפוסקים. ולכן חיוב הוא לקום בפני תלמיד חכם מלא קומתו.

ומכל מקום תלמיד חכם שאינו רוצה שיקומו בפניו, אין צריך לקום לפניו, שהרי כבר הזכרנו שחכם שמחל על כבודו כבודו מחול.

כתב עוד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אף על פי שלאחר שהתלמיד חכם יצא מארבע אמותיו, כבר מותר לשבת, מכל מקום אם נכנס תלמיד חכם לאוטובוס או לרכבת ואין לו מקום ישיבה, חייב לקום בפניו ולפנות לו את המקום כדי שיוכל לשבת. וכן הדין לגבי אדם הזקן בשנים. ואינו רשאי לשבת ולהשאיר את התלמיד חכם או את הזקן לעמוד, אף על פי שאינם נמצאים בתוך ארבע אמותיו.

ויש לציין שכמה פעמים כשנכנסה קבוצה של אברכים לבית מדרשו של מרן זצ"ל לשמוע שיעור מפיו, והיה מרן זצ"ל מבחין שביניהם יש אדם זקן בשנים, היה מרן זצ"ל מבקש להושיב אותו בצורה מכובדת, ולפעמים אף היה מושיבו על ידו, מפני הדר זקנתו. וכן כשהיו תלמידי חכמים ידועים נכנסים לבית מדרשו של מרן זצ"ל, אף על פי שלא הגיעו לקרסוליו בתורה וביראה, היה הוא זצ"ל מקפיד ל"הדר" בקימה מועטת לכבודם, מפני כבוד תורתם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כציד יש לנהוג כאשר התלמיד יושב באוטובוס ולצידו יושבת אשה או כאשר בעל ואשתו יושבים ביחד ורבו עולה לאוטובוס האם להציע לרבו לשבת? ח' טבת תש"פ / 5 בינואר 2020

מן הראוי שהאשה תקום ותאפשר לרב לשבת. שאין זה דרך ארץ להציע לרבו לשבת על יד אשתו. וכן אם איש ואשה יושבים, ועולה אשה זקנה או אשה חכמה בתורה או אשת תלמיד חכם, מן הראוי שהבעל יקום ויאפשר לאשה לשבת.

מה המקור לדברי מרן הרב עובדיה היכן כתב זאת? ב' שבט תשע"ו / 12 בינואר 2016

רוב ההלכות בשם מרן זצ"ל בהלכות כבוד רבו וכבוד אב ואם, הן מספר הליכות עולם חלק שמיני.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה