הלכה ליום שלישי ד' אדר תשפ"ה 4 במרץ 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

איתן חיים אברהם בן זוהרה הי"ו

הוקדש על ידי

חבריו

משלוח מנות ומתנות לאביונים יחד

שאלה: אם ביום פורים, אני אתן לאדם שהוא דחוק מאד מבחינה כספית, והוא אביון, משלוח מנות. האם אצא בזה ידי חובת שתי המצוות, גם משלוח מנות וגם מתנות לאביונים?

תשובה: ראשית כל, עלינו להבהיר שיש חובה לתת מתנות לשני אביונים, וממילא, בשאלה שלפנינו, יהיה בודאי חיוב לתת עוד מתנה לאביון אחר.

וכעת נבוא לדון בשאלה, אם כשנותנים משלוח מנות לאדם אביון, יוצאים בזה ידי חובת משלוח מנות, וגם ידי חובת מתנה לאביון אחד.

בגמרא במסכת מגילה (ז.) מובא, שרבי יהודה נשיאה (בנו של רבן גמליאל ונכדו של רבי יהודה הנשיא), שלח בשר ויין לרבי אושעיא. שלח אליו רבי אושעיא: "קיימת בנו רבינו, "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". כלומר, מאחר והיה רבי אושעיא עני, אמר לרבי יהודה, שבכך שהוא שלח אליו משלוח מנות, הוא קיים גם כן מצוות מתנות לאביונים.

אולם רבותינו הפוסקים דנו בענין זה, והגאון "טורי אבן" כתב, שאין כוונת הגמרא, שקיימת גם מצות משלוח מנות וגם מצות מתנות לאביונים, אלא, או מצוה זו, או מצוה זו. כי אי אפשר לקיים במשלוח אחד את שתי המצוות.

ויש מרבותינו האחרונים שכתבו, שיש איסור לשלוח משלוח אחד, בכוונה לצאת ידי חובת שתי המצוות, מפני שיש כלל בידינו, ש"אין עושין מצוות חבילות חבילות", שנראה הדבר כזלזול במצוות, וכאן שמתקיימות שתי מצוות בבת אחת, יש בזה איסור משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות". וכן כתב בשו"ת "כתב סופר" (סימן קלט).

ויש שכתבו מטעמים אחרים, שאין לקיים את שתי המצוות יחד, מפני שיש חובה מיוחדת, לקיים גם משלוח מנות, וגם מתנות לאביונים, כל אחת בנפרד.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, דן בכמה מקומות בספריו, בענין "אין עושין מצוות חבילות חבילות", וכתב שלדעתו, כאשר שתי מצוות מתקיימות במעשה אחד, אין איסור של "אין עושין מצוות חבילות חבילות", והביא ראיה לזה מדברי המשנה במסכת פסחים (דף לה.), שהכהנים יכולים להכין לעצמם מצה לליל פסח, מקמח של תרומה. ואף על פי שיש מצוה על הכהנים באכילת התרומה, וכמו כן יש עליהם מצוה לאכול מצה בליל פסח כמו כל ישראל, בכל זאת, מפורש במשנה שאין בדבר בעיה הלכתית, ומותר לעשות כן. ומוכח, שכאשר במעשה אחד מתקיימות שתי מצוות, אין בזה איסור, וכל האיסור בזה הוא כאשר מקיימים שתי מצוות נפרדות יחד. לדוגמא, כאשר באים לטהר את המצורע, אין לטהר שני מצורעים יחד, אבל כאשר במעשה אחד, מתקיימות שתי מצוות, אין איסור כלל.

וכיוצא בזה הביא מרן זצ"ל (בחזון עובדיה פורים, עמוד קנט), שהגאון רבי אברהם פלאג'י, כתב בספרו שו"ת ויען אברהם, שחבריו הסתפקו אם אפשר לעשות סעודה אחת לרגל סיום שתי מסכתות, או שיש בדבר איסור משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות". וכתב הגאון, שאיסור זה שייך דוקא כאשר עושים שתי מצוות הניכרות בעיני הכל ונעשות בשתי פעולות, אבל כאשר נעשה מעשה אחד כדי לקיים שתי מצוות, אין בזה איסור כלל.

לכן למעשה, כתב מרן זצ"ל שמעיקר הדין, הנותן משלוח מנות לאביון, יוצא בזה ידי חובת משלוח מנות, וכן ידי חובת מתנה לאביון, ועליו להשלים עוד מתנה אחת לאביון אחר, ובזה יוצא ידי חובתו. אולם מהיות טוב, כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, נכון יותר להקפיד לתת משלוח מנות לאדם אחר, וכך יוצאים ידי חובה לכל הדעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

הרי במתנות לאביונים יש עניין של מתן בסתר, אמנם זה לכתחילה וכשנותן משלוח הכולל בתוכו גם מתנות לאביונים זה נראה בדיעבד? י"ז אדר תשפ"ג / 10 במרץ 2023

הנתינה בסתר היא מעלה, אבל מי שלא נותן בסתר, אין זה נחשב בדיעבד, אלא שהמצוה לא במעלה הגבוהה ביותר שלה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה