נאמר בפרשה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".
ואמרו רבותינו במסכת אבות (פ"ה מ"ג): "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם".
ופירש רש"י: (הובא בתיו"ט), "ועמד בכולם" – "ולא הרהר אחר מדותיו".כ לומר, המעלה המיוחדת של אברהם, לא היתה רק בעצם העמידה בנסיון, אלא בכך, שגם כאשר ה' יתברך צוה אותו לעשות דברים שנראים בלתי הגיוניים, אברהם לא חשב אפילו לרגע, מה קורה כאן? מה פשר הדברים? אלא קיבל בשלימות ובלב שלם את מצות הבורא.
ומה הם עשרת הנסיונות שנתנסה אברהם? רבינו הרמב"ם מונה את הנסיון הראשון: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". ולכאורה יש לתמוה, הרי ידוע שעוד קודם לכן נתנסה אברהם בנסיון הנורא, שהמלך נמרוד השליך אותו לכבשן האש מפני שכפר בעבודה זרה. אם כן, מדוע הרמב"ם לא מונה את הנסיון הזה כנסיון ראשון?!
והתשובה לכך, כי אצל מי שמאמין בה', אין נסיון כלל כאשר מדובר בדברים ברורים. בה' אנו מאמינים, וכאשר אדם עומד בנסיון, למות או לכפור בה', הנסיון אינו גדול כל כך! כך ראינו המונים במשך הדורות, אנשים נשים וטף, שמסרו את נפשם להריגה בגלל אמונתם, אין זה נסיון גדול כל כך! זו מסירות נפש! אך הנסיון, אינו גדול כל כך. אך היכן הוא הנסיון הגדול באמת? כאשר הדברים אינם ברורים! כאשר יש התלבטות, התחבטות והתמודדות!
לכן הנסיון "לך לך מארצך", היה בהחלט נסיון גדול, לא בכך ששמע אברהם לה', ברור שהיה עליו לשמוע בקול ה', הרי מי מאיתנו שישמע ציווי מפורש מה' יתברך ולא ישמע בקולו? אלא הגדלות היתה, שאברהם לא הרהר אפילו לרגע, הרי בחרן הוא הקים ארגון אדיר של החזרה בתשובה, הוא לימד המון בני אדם, והפיץ את האמונה בה' לכל מקום, יש לו תלמידים שתלויים בו, וכעת, יהיה עליו לעזוב הכל?! יכולה היתה מחשבה קלה לעבור בדעתו של אברהם, הלא הגיוני יותר שאשאר כאן! זה היה נסיון גדול, ואברהם עמד בו בגבורה, באמונה שלימה.
ניתן להמחיש את הדברים. אם לדוגמא יבוא אלינו אדם והצעה בפיו. קח חמש מאות שקלים, ותספר לי לשון הרע על פלוני! הרי בודאי שנדחה אותו על הסף. אסור לדבר לשון הרע! אך אם בלא הצעה ברורה כזו, הוא יבוא וינסה לשדל אותנו שנספר לו על אותו לשון הרע, הרי בנקל יש שנכשלים באיסור לשון הרע! נמצאנו למדים, שעיקר הנסיון הוא כאשר הדברים אינם ברורים!
דרש הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, שידועים בענין זה דברי הגאון רבי חיים מוולוז'ין, שעל כן אמרו: בעשרה נסיונות נתנסה אברהם "אבינו", בכוונה כינוהו בתואר "אבינו", כי הוא שבעמידתו בכל נסיון ונסיון, השריש בנו, יוצאי חלציו, את היכולת והכח להתמודד, לא לערער ולא להרהר אחר מצוות ה', ולהאמין שכל מאורעות החיים הבאות עלינו, הכל הוא מאת ה' מן השמים, והכל לטובה.
וכפי שמסופר בגמרא במסכת ברכות (ס.), שרבי עקיבא הלך בדרך והגיע למקום ישוב, ביקש שיארחוהו ללינת לילה, וסרבו. אמר: כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא, הכל לטובה!
הלך ולן במדבר, והיו עמו תרנגול, חמור ונר. באה רוח וכיבתה את הנר. בא החתול וטרף את התרנגול, בא האריה וטרף את החמור, אמר רבי עקיבא, כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא, הכל לטובה.
בלילה ההוא, באו פלוגות של חיילי אויב, ולקחו את בני הישוב בשבי. אמר רבי עקיבא, כלום לא אמרתי שכל מה שעושה ה' לטובה? שאילו היה נר דולק, החמור נוער או התרנגול קורא, היו באים ושובים גם אותי!
אדם חייב לדעת, שאינו יודע. הוא אינו יודע, אחרים, גם הם אינם יודעים, רק ה' יודע!
ומספרים סיפור:
הכומר בפראג, הסית את המלך נגד היהודים, והשיג את הסכמת המלך, שיערכו ויכוח פומבי על הגשר הנטוי על הנהר. אם הכומר ינצח, ישליכו את היהודי למים השוצפים, ואם היהודי ינצח, ישליכו את הכומר. הסכים המלך, והמעמד נערך.
בא עגלון יהודי והציע את עצמו לעמוד כנציג היהודים בויכוח. אמרו לו, וכי מי אתה בכלל, עגלון פשוט, שתייצג את היהודים? השיב, הרי עגלונים יש הרבה, ואם יזרקו אותי, אין זה אסון גדול, אבל רב, יש לנו רק אחד, לכן מתאים שאני אלך. הסכימו.
ביום הויכוח, הופיעו הכומר והעגלון לויכוח. ומראש, הנחו המלך ושריו את הזקיף, שאם יראה שאחד מן הצדדים אינו יודע להשיב לחבירו, תיכף ומיד ישליך אותו לנהר, ולא ימתין לו אפילו רגע אחד, שלא יברח.
עמד הכומר ואמר בזלזול, יהודון, שאל אתה ראשון! קם העגלון ושאל את הכומר, אמור נא לי כומר, מה פירוש המילים "לא ידעתי פירושו"? השיב הכומר בשפה המדוברת, בצ'כית, "איני יודע את הפירוש"! שמע זאת הזקיף, מיד עמד, נשא את הכומר והשליך אותו למים אל מותו!
ניגשו היהודים אל העגלון ונשאוהו על כפים, התעניין הרב: כיצד עלה בדעתך לשאול שאלה מתוחכמת כזו?
השיב העגלון: פשוט מאד! אני יהודי פשוט, ולומד חומש עם פירוש המילים לאידיש. הגעתי לדברי רש"י בחומש ויקרא שכתב "לא ידעתי פירושו", עיינתי בתרגום, וראיתי שהוא מפרש: "איני יודע מה הפירוש", אמרתי לעצמי, אם המתרגם החכם לא ידע את הפירוש, הכומר ידע?... (והגדת, פרשת לך לך).
צריך לדעת, שהקדוש ברוך הוא מסובב המאורעות, הוא נותן התורה, וכשם שאנו מבינים שתורתינו הקדושה עמוקה מיני ים, כמו כן עלינו להאמין ולדעת, שמאורעות החיים עמוקים וסבוכים ביותר, אך הכל לטובה, ואשרינו שאנו בנים המסורים ומונהגים ומושגחים, על ידי אבינו שבשמים, השם נפשינו בחיים, ולא נתן למוט רגלינו.
שבת שלום!
