הלכה ליום שני כ"ד אב תשפ"א 2 באוגוסט 2021

דין נטילת ידיים לסעודה

תקנת נטילת ידיים לסעודה 
מצוה מדברי סופרים (כלומר, תקנת חכמים) ליטול את הידיים לפני סעודה שאוכל בה פת. ובמשנה במסכת עדיות (פרק ה) שנינו, שנידו את רבי אליעזר בן חנוך שפקפק בטהרת ידיים, ואף שפקפק על תקנת חז"ל מפני קושיות שהיו לו על טעם התקנה, מכל מקום נידו אותו כיון שמצוה לשמוע לדברי חכמים.

טעמי התקנה, טעם ראשון משום "סרך תרומה" 
וטעם התקנה ליטול ידיים קודם הסעודה, הוא מפני כמה טעמים.

וראשית עלינו להקדים ידיעה פשוטה. כי הנה בזמנינו, כולנו טמאי מתים, משום שכל אחד מאיתנו נכח בימי חייו בחדר שנמצא בו מת, או שנגע באדם אחר שהיה בחדר שנמצא בו מת. אבל בזמן שהיה מצוי ביד עם ישראל אפר פרה אדומה, והיה הדבר אפשרי להטהר מטומאת מת, רבים מאד מעם ישראל היו נזהרים תמיד לשמור על כל כליהם והמאכלים שלהם טהורים. ובפרט הכהנים, שנזהרו שכל מאכליהם יהיו טהורים ולא יגעו בשום טומאה, מפני שהיו הכהנים אוכלים תרומה, וכידוע, תרומה טמאה אסורה באכילה.

ועתה לענין טעמי מצות נטילת ידיים לסעודה. הנה הטעם הראשון לתקנה זו, הוא מפני "סרך תרומה", כלומר, מכיון שהידיים עסקניות הן, ונוגעות בכל דבר, לפני שהיו הכהנים יושבים לאכול בסעודה, (בזמן שהיו נזהרים בטומאה וטהרה כאמור), היו צריכים ליטול את ידיהם, כדי שלא יטמאו את התרומה בנגיעתם. ובכדי שיהיו הכהנים רגילים בתקנה זו, גזרו גם על שאר שבטי ישראל (שאף הם השתדלו לאכול תמיד בטהרה), שכל האוכל פת, יטול ידיו קודם האכילה. וגם בזמנינו שאין הכהנים אוכלים תרומה, לא בטלה התקנה, כדי שיהיו רגילים ישראל כשיבנה בית המקדש במהרה בימינו לאכול בטהרה.

טעם שני, משום נקיות 
טעם נוסף לנטילת ידיים הוא משום שרצון הקדוש ברוך הוא שנתנהג בנקיות, שנקיות מביאה לידי טהרה, וטהרה מביאה לידי פרישות וקדושה, ולכן תקנו חכמים נטילת ידיים קודם הסעודה, שיתנהג אדם בנקיות, ולא יאכל כשידיו מלוכלכות.

פירוש הבטוי "נטילת ידיים"
והמקור ללשון "נטילה" יש בו כמה הסברים, והרשב"א (רבינו שלמה בן אברהם בן אדרת, מרבותינו הראשונים), בתשובה כתב, שלשון נטילה מלשון אנטל, שהוא שם הכלי שמחזיק בתוכו רביעית מים שהוא שיעור המים שצריך לנטילת ידיים. ובעל תוספות יום טוב (רבי יום טוב ליפמן הלר) כתב שנטילה מלשון לקיחה, ליקח המים, וכמו שאנו מברכים, על נטילת לולב. (ילקוט יוסף ח"ג).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
מה עושים בשבת כאשר אין חלה שלמה לברך עליה המוציא או קידוש
קורה לי הרבה שבשבת לא נשארת חלה שלמה או שהילדים כבר בצעו את החלה השלמה ואני מברך המוציא על חצי חלה כי אין לי עוד חלה
האם זה בסדר? כ"ה אב תשפ"א / 3 באוגוסט 2021

זה לא בסדר. צריך שיהיו שתי חלות שלימות. ואם אין, אז בודאי שמוטב לברך על חצי חלה ממה שלא יברך כלל. אבל תמיד יש לדאוג לכך שיהיו לך שתי חלות או פיתות שלימות.

למה הפוסקים מהמאה ה-19 ועד היום לא השכילו להוסיף לפסיקה היהודית כי עלינו לשטוף ידיים היטב בסבון או בחומר חיטוי, לנגב (בכדי שיהיו ידינו יבשות לנטילה) ואז לנטול ידיים בכלי כדין. וזאת משום הטעם השני בהלכה "משום נקיות" (גם משום שדו"ח הבריאות העולמי מוצא ששינוי הדרסטי בגדילתו של תחלת החיים וירידה של מחלות זיהומיות הם תוצאה ישירה שי שימוש יום יומי בסבון ובחיטוי ולא של תרופות או חיסונים כאלו ואחרים). מדוע הפוסקים לא אוסרים את העישון כיום, שברור שהסיגריות מזיקות לבריאות?? כ"ג טבת תשע"ב / 18 בינואר 2012

לגבי סיגריות, כבר כתבו בזה גדולי הפוסקים, ובהם מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א בספרו הליכות עולם פרשת ויקרא, ובעוד מקומות, כי העישון מזיק מאד לבריאות, ונגרמים ממנו עוד נזקים אחרים, ולכן קרוב הדבר לאסור את העישון מן הדין.
 
לענין זיהום וכו'. לפוסקים אין סמכות להוסיף הלכות ודינים מעבר למה שנתפרש בתלמוד. לכן אין אנו רשאים לתקן תקנות חדשות. נכון הוא, שאילו קיימת סכנה ממשית כאשר הידיים מזוהמות, אזי יש לרחצם היטב מצד הדין, כמו שכתב הרמב"ם, שחובה על האדם לשמור על גופו, ועל דרך מה שנאמר ונשמרתם מאד לנפשותיכם. ולכן במקום שהסכנה היא מוחשית וברורה, כגון כאשר נכנסים למחלקה רגישה בבית חולים, כגון מחלקת פגים, יש לשטוף את הידיים אם אינם נקיות, ויש בזה חיוב כאמור, אבל לא ניתן לתקן תקנה כללית על נטילת ידיים עם סבון מעבר למה שתיקנו חז"ל.

האם מותר ליטול ידים עם מים חמים? כ"א טבת תשע"ב / 16 בינואר 2012

שלום רב!
אפשר ליטול ידיים עם מים חמים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה


דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה